דלג לתוכן

נקודת האיזון

נקודת האיזון

הוצאות קבועות ועלות ליחידה

לרוב העסקים יש שני סוגים של הוצאות: הוצאות קבועות, שמשלמים גם אם לא מוכרים כלום, ועלות ליחידה, שמשלמים על כל יחידה שמייצרים.

יואב פותח דוכן מיצים ביריד של בית הספר.
ההשכרה של הדוכן והבלנדר עולה 600 ₪.
הפירות והכוס של כל מיץ עולים 4 ₪.
יואב מוכר כל כוס מיץ ב-10 ₪.

כש-x\displaystyle x הוא מספר הכוסות שיואב מוכר:

  • העלות הכוללת: C=600+4x\displaystyle {C}={600+4x} – מודל קווי: עלות קבועה ועלות ליחידה.
  • ההכנסה: R=10x\displaystyle {R}={10x}.
C=F+c⋅x\displaystyle C=F+c\cdot x

F\displaystyle F – ההוצאות הקבועות, c\displaystyle c – העלות של יחידה.

העלות וההכנסה על גרף

על הגרף, x\displaystyle x הוא מספר הכוסות ו-y\displaystyle y השקלים: ההכנסה y=10x\displaystyle {y}={10x}, והעלות y=4x+600\displaystyle {y}={4x+600} (המקווקו).

y=10x\displaystyle y=10x
y=4x+600\displaystyle y=4x+600
A=(100,1000)\displaystyle A=(100,1000)
  • הישר של העלות מתחיל ב-600: את ההוצאות הקבועות משלמים גם על 0 כוסות.
  • הישר של ההכנסה מתחיל ב-0, אבל עולה מהר יותר: השיפוע שלו 10, ושל העלות 4.
  • משמאל לנקודה A\displaystyle A העלות גבוהה מההכנסה – הפסד. מימין לה ההכנסה גבוהה – רווח.
  • בנקודה A\displaystyle A, ב-100 כוסות, ההכנסה והעלות שוות, 1000 ₪: אין רווח ואין הפסד.

הנקודה הזו היא נקודת האיזון: מספר היחידות שבו ההכנסה שווה לעלות.

נקודת האיזון במשוואה

בנקודת האיזון ההכנסה שווה לעלות, ולכן מוצאים אותה במשוואה.

s⋅x\displaystyle s\cdot x =\displaystyle = F+c⋅x\displaystyle F+c\cdot x

בדוכן של יואב:

10x=600+4x10x=600+4x
  • נחסר 4x\displaystyle 4x משני האגפים: 6x=600\displaystyle {6x}={600}.
  • נחלק ב-6: x=100\displaystyle {x}={100} כוסות.

על כל כוס יואב מקבל 10 ₪ ומוציא 4 ₪, ולכן כל כוס מכסה 6 ₪ מההוצאות הקבועות. כדי לכסות 600 ₪ צריך 600:6=100\displaystyle {600:6}={100} כוסות.

הרווח כישר

גם הרווח הוא מודל קווי: ההכנסה פחות העלות.

P=10x−(600+4x)=6x−600P=10x-(600+4x)=6x-600
y=6x−600\displaystyle y=6x-600
A=(100,0)\displaystyle A=(100,0)
  • השיפוע, 6, הוא הרווח מכל כוס נוספת.
  • ב-0 כוסות הרווח הוא −600\displaystyle -600: הפסד של כל ההוצאות הקבועות.
  • הישר חותך את ציר x\displaystyle x בנקודת האיזון, ב-100 כוסות.
  • ב-150 כוסות: 6×150−600=300\displaystyle {6\times150-600}={300} ₪ רווח.
תרגיל 1

ליאת מדפיסה חולצות עם ציורים שלה.
מכונת ההדפסה עלתה 2400 ₪.
החולצה והצבע עולים 15 ₪ לכל חולצה.
ליאת מוכרת כל חולצה ב-45 ₪.
על הגרף, x\displaystyle x הוא מספר החולצות; ההכנסה y=45x\displaystyle {y}={45x}, והעלות y=15x+2400\displaystyle {y}={15x+2400} (המקווקו).
סמנו על הגרף את נקודת האיזון.
פתרו את המשוואה, ובדקו שקיבלתם את הנקודה שסימנתם.

y=45x\displaystyle y=45x
y=15x+2400\displaystyle y=15x+2400

    תרגיל 2

    ליאת רוצה להרוויח 1500 ₪.
    הרווח שלה הוא 45x−(2400+15x)=30x−2400\displaystyle {45x-(2400+15x)}={30x-2400}.
    כתבו משוואה ופתרו אותה: כמה חולצות עליה למכור?

    תרגיל 3

    שכבה י’ מעלה הצגה.
    השכרת האולם והתלבושות עולות יחד 4500 ₪.
    על כל צופה מדפיסים תוכנייה, ב-2 ₪.
    כרטיס להצגה עולה 20 ₪.

    א
    כמה כרטיסים צריך למכור כדי להגיע לנקודת האיזון?
    ב
    באולם יש רק 200 מקומות. מה המחיר של כרטיס, שבו 200 צופים מביאים בדיוק לנקודת האיזון?
    תרגיל 4

    בית קפה מוכר כריך ב-28 ₪.
    ההוצאות הקבועות של בית הקפה הן 3600 ₪ בחודש, והכנת כריך עולה 12 ₪.
    x\displaystyle x הוא מספר הכריכים בחודש.
    כתבו על הגרף את הנוסחה של ההכנסה ואת הנוסחה של העלות.
    כתבו משוואה ופתרו אותה: כמה כריכים בחודש הם נקודת האיזון?
    בית הקפה מוכר בערך 300 כריכים בחודש. כמה הוא מרוויח?

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה