דלג לתוכן

מתיחה, כיווץ וערך מוחלט

מתיחה, כיווץ וערך מוחלט

מתיחה וכיווץ

כשכופלים פונקציה במספר, כל ערך שלה נכפל באותו מספר, והגרף נמתח או מתכווץ לאורך ציר ה־y\displaystyle y:

y=a⋅f(x)\displaystyle y=a\cdot f(x)
  • ∣a∣>1\displaystyle |a|>1 – מתיחה: הגרף מתרחק מציר ה־x\displaystyle x.
  • ∣a∣<1\displaystyle |a|<1 – כיווץ: הגרף מתקרב לציר ה־x\displaystyle x.
  • a<0\displaystyle a<0 – גם שיקוף ביחס לציר ה־x\displaystyle x.

בגרפים: f(x)=x2\displaystyle {f(x)}={x^2}, g(x)=2x2\displaystyle {g(x)}={2x^2} ו־h(x)=12x2\displaystyle {h(x)}={\frac{1}{2}x^2} (המקווקווים).

f(x)=x2\displaystyle f(x)=x^{2}
g(x)=2x2\displaystyle g(x)=2x^{2}
h(x)=12x2\displaystyle h(x)=\frac{1}{2}x^{2}
(1,1)\displaystyle (1,1)
(1,2)\displaystyle (1,2)
  • הנקודה (1,1)\displaystyle (1,1) של f\displaystyle f עוברת ל־(1,2)\displaystyle (1,2) על g\displaystyle g: ה־x\displaystyle x נשאר, ה־y\displaystyle y כפול 2.
  • כל נקודה (x0,y0)\displaystyle (x_0,y_0) של f\displaystyle f עוברת ל־(x0, a⋅y0)\displaystyle (x_0,\ a\cdot y_0).
  • נקודות החיתוך עם ציר ה־x\displaystyle x לא זזות: 0\displaystyle 0 כפול כל מספר הוא 0\displaystyle 0.
ערך מוחלט

הערך המוחלט של מספר הוא המרחק שלו מ־0 על ישר המספרים: ∣5∣=5\displaystyle {|5|}={5}, ∣−5∣=5\displaystyle {|-5|}={5}, ∣0∣=0\displaystyle {|0|}={0}.

∣a∣={aa≥0−aa<0\displaystyle |a|=\begin{cases}a & a\geq0\\-a & a<0\end{cases}

בגרף: y=∣x∣\displaystyle {y}={|x|}.

y=∣x∣\displaystyle y=|x|
  • מימין ל־0 הגרף הוא y=x\displaystyle {y}={x}; משמאל ל־0 הוא y=−x\displaystyle {y}={-x}.
  • הערך המוחלט אף פעם אינו שלילי, ולכן הגרף כולו מעל ציר ה־x\displaystyle x או עליו.
הגרף של y=∣f(x)∣\displaystyle {y}={|f(x)|}

בגרף של y=∣f(x)∣\displaystyle {y}={|f(x)|}, כל מה שמעל ציר ה־x\displaystyle x נשאר, וכל מה שמתחתיו משתקף אל מעליו.

בגרפים: f(x)=x2−4\displaystyle {f(x)}={x^2-4} (המקווקו) ו־g(x)=∣x2−4∣\displaystyle {g(x)}={|x^2-4|}.

f(x)=x2−4\displaystyle f(x)=x^{2}-4
g(x)=∣x2−4∣\displaystyle g(x)=|x^{2}-4|
(0,4)\displaystyle (0,4)
  • בין x=−2\displaystyle {x}={-2} ל־x=2\displaystyle {x}={2} הערכים של f\displaystyle f שליליים, ושם הגרף של g\displaystyle g הוא השיקוף שלהם: g(x)=−f(x)\displaystyle {g(x)}={-f(x)}.
  • נקודת המינימום של f\displaystyle f, (0,−4)\displaystyle (0,-4), עוברת ל־(0,4)\displaystyle (0,4): נקודת מקסימום של g\displaystyle g.
  • בנקודות (−2,0)\displaystyle (-2,0) ו־(2,0)\displaystyle (2,0) הערך של g\displaystyle g הוא 0, הקטן ביותר שיש לה: אלה נקודות המינימום של g\displaystyle g.
כמה טרנספורמציות יחד

g(x)=2(x−1)2−3\displaystyle {g(x)}={2(x-1)^2-3}.
בדוגמה שלפניכם נקבל את הגרף של g\displaystyle g מהגרף של f(x)=x2\displaystyle {f(x)}={x^2} בשלושה שלבים.

  • מתיחה פי 2: y=2x2\displaystyle {y}={2x^2}.
  • הזזה של יחידה אחת ימינה: y=2(x−1)2\displaystyle {y}={2(x-1)^2}.
  • הזזה של 3 יחידות למטה: y=2(x−1)2−3\displaystyle {y}={2(x-1)^2-3}.
f(x)=x2\displaystyle f(x)=x^{2}
g(x)=2(x−1)2−3\displaystyle g(x)=2(x-1)^{2}-3
V=(1,−3)\displaystyle V=(1,-3)
  • הקודקוד (0,0)\displaystyle (0,0) לא זז במתיחה, ועובר בשתי ההזזות ל־(1,−3)\displaystyle (1,-3).
  • הסדר חשוב: אם מזיזים קודם 3 למטה ורק אחר כך מותחים, מקבלים 2(x2−3)=2x2−6\displaystyle {2(x^2-3)}={2x^2-6} – פונקציה אחרת.
תרגיל 1

בלוח הגרפים: f(x)=x2\displaystyle {f(x)}={x^2}, ושני גרפים שהנוסחאות שלהם נסתרות.
כל אחד מהם הוא a⋅f(x)\displaystyle a\cdot f(x), ל־a\displaystyle a אחר.
כתבו את הנוסחה של כל גרף בשורה משלו.

f(x)=x2\displaystyle f(x)=x^{2}
g(x)= ?\displaystyle g(x)=\,?
h(x)= ?\displaystyle h(x)=\,?

תרגיל 2

f(x)=x2−2x−3\displaystyle {f(x)}={x^2-2x-3}.
g(x)=∣x2−2x−3∣\displaystyle {g(x)}={|x^2-2x-3|}.
נקודת המינימום של f\displaystyle f היא (1,−4)\displaystyle (1,-4).

א

סמנו את נקודות החיתוך של הגרף של g\displaystyle g עם ציר ה־x\displaystyle x.

f(x)=x2−2x−3\displaystyle f(x)=x^{2}-2x-3
g(x)=∣x2−2x−3∣\displaystyle g(x)=|x^{2}-2x-3|

ב

מהן נקודות המינימום של g\displaystyle g?
מהי נקודת המקסימום של g\displaystyle g בין נקודות החיתוך?

תרגיל 3

f(x)=x\displaystyle {f(x)}={\sqrt{x}}.
הגרף של g\displaystyle g הוא הגרף של f\displaystyle f, נמתח פי 2 ומוזז יחידה אחת ימינה.

א

כתבו בלוח הגרפים את הנוסחה של g\displaystyle g.

f(x)=x\displaystyle f(x)=\sqrt{x}
g(x)= ?\displaystyle g(x)=\,?

ב

מהו תחום ההגדרה של g\displaystyle g?
באיזו נקודה מתחיל הגרף שלה?

תרגיל 4

g(x)=−(x+1)2+4\displaystyle {g(x)}={-(x+1)^2+4}.

א

איך מקבלים את הגרף של g\displaystyle g מהגרף של y=x2\displaystyle {y}={x^2}?
כתבו את השלבים לפי הסדר.

ב

סמנו את נקודת הקיצון של g\displaystyle g ואת נקודות החיתוך של הגרף עם ציר ה־x\displaystyle x.

g(x)=−(x+1)2+4\displaystyle g(x)=-(x+1)^{2}+4

תרגיל 5

f(∣x∣)\displaystyle f(|x|) פירושו: מציבים ב־f\displaystyle f את ∣x∣\displaystyle |x| במקום x\displaystyle x. למשל, אם f(x)=x−1\displaystyle {f(x)}={x-1}, אז f(∣x∣)=∣x∣−1\displaystyle {f(|x|)}={|x|-1}.
האם הטענה נכונה לכל פונקציה f\displaystyle f?
אם כן – הסבירו מדוע. אם לא – הביאו דוגמה נגדית.

א

הפונקציה ∣f(x)∣\displaystyle |f(x)| היא פונקציה זוגית.

ב

הפונקציה f(∣x∣)\displaystyle f(|x|) היא פונקציה זוגית.

ג

הגרף של y=∣f(x)∣\displaystyle {y}={|f(x)|} עובר דרך ראשית הצירים.

ד

כל הערכים של הפונקציה ∣f(x)∣\displaystyle |f(x)| אינם שליליים.