דלג לתוכן

חקירת פונקציות לוגריתמיות

חקירת פונקציות לוגריתמיות

תחום ההגדרה של ln⁡f(x)\displaystyle \ln f(x)

ln⁡f(x)\displaystyle \ln f(x) מוגדרת רק כש-f(x)>0\displaystyle f(x)>0. לכן מוצאים את תחום ההגדרה בפתרון אי־שוויון:

  • ln⁡(x−2)\displaystyle \ln(x-2): x−2>0\displaystyle x-2>0, כלומר x>2\displaystyle x>2.
  • ln⁡(x2−9)\displaystyle \ln(x^2-9): x2−9>0\displaystyle x^2-9>0, כלומר x<−3\displaystyle x<-3 או x>3\displaystyle x>3.
  • ln⁡(4−x2)\displaystyle \ln(4-x^2): 4−x2>0\displaystyle 4-x^2>0, כלומר −2<x<2\displaystyle -2<x<2.
  • במנה, המכנה שונה מ-0: ב-1ln⁡x\displaystyle \frac{1}{\ln x} צריך x>0\displaystyle x>0 וגם ln⁡x≠0\displaystyle \ln x\neq0, כלומר x>0\displaystyle x>0 ו-x≠1\displaystyle x\neq1.
אסימפטוטה אנכית

כש-f(x)\displaystyle f(x) מתקרב ל-0, ln⁡f(x)\displaystyle \ln f(x) יורד בלי גבול. לכן לפונקציה ln⁡f(x)\displaystyle \ln f(x) יש אסימפטוטה אנכית בכל קצה של תחום ההגדרה שבו f(x)=0\displaystyle {f(x)}={0}:

  • ל-ln⁡x\displaystyle \ln x: x=0\displaystyle {x}={0}; ל-ln⁡(x−2)\displaystyle \ln(x-2): x=2\displaystyle {x}={2}.
  • ל-ln⁡(x2−9)\displaystyle \ln(x^2-9) שתי אסימפטוטות אנכיות: x=−3\displaystyle {x}={-3} ו-x=3\displaystyle {x}={3}.
f(x)=ln⁡(x2−9)\displaystyle f(x)=\ln(x^{2}-9)
x=−3\displaystyle x=-3
x=3\displaystyle x=3

בפונקציית מנה יש אסימפטוטה אנכית במקום שבו המכנה מתאפס והמונה לא: ב-2xln⁡x−2\displaystyle \frac{2x}{\ln x-2} המכנה מתאפס כש-ln⁡x=2\displaystyle {\ln x}={2}, כלומר x=e2\displaystyle {x}={e^2}, והמונה שם 2e2≠0\displaystyle 2e^2\neq0. לכן x=e2\displaystyle {x}={e^2} אסימפטוטה אנכית.

חקירה של (ln⁡x)2−2ln⁡x\displaystyle (\ln x)^2-2\ln x

בדוגמה שלפניכם נחקור את הפונקציה f(x)=(ln⁡x)2−2ln⁡x\displaystyle {f(x)}={(\ln x)^2-2\ln x}:

  • תחום ההגדרה: x>0\displaystyle x>0.
  • חיתוך עם ציר ה-x\displaystyle x: ln⁡x(ln⁡x−2)=0\displaystyle {\ln x(\ln x-2)}={0}, ולכן ln⁡x=0\displaystyle {\ln x}={0} או ln⁡x=2\displaystyle {\ln x}={2}: x=1\displaystyle {x}={1} או x=e2\displaystyle {x}={e^2}. עם ציר ה-y\displaystyle y אין חיתוך, כי x=0\displaystyle {x}={0} אינו בתחום.
  • הנגזרת: f′(x)=2ln⁡xx−2x=2ln⁡x−2x\displaystyle {f'(x)}={\frac{2\ln x}{x}-\frac{2}{x}}={\frac{2\ln x-2}{x}}, ו-f′(x)=0\displaystyle {f'(x)}={0} כש-ln⁡x=1\displaystyle {\ln x}={1}, כלומר x=e\displaystyle {x}={e}.
  • המכנה x\displaystyle x חיובי בתחום, ולכן הסימן של f′\displaystyle f' הוא הסימן של 2ln⁡x−2\displaystyle 2\ln x-2: יורדת כש-0<x<e\displaystyle 0<x<e, עולה כש-x>e\displaystyle x>e.
  • נקודת מינימום: f(e)=1−2=−1\displaystyle {f(e)}={1-2}={-1}, כלומר (e,−1)\displaystyle (e,-1).
  • חיובית כש-0<x<1\displaystyle 0<x<1 וכש-x>e2\displaystyle x>e^2, שלילית כש-1<x<e2\displaystyle 1<x<e^2.
  • כש-x\displaystyle x מתקרב ל-0, ln⁡x\displaystyle \ln x יורד בלי גבול ו-f(x)\displaystyle f(x) עולה בלי גבול: x=0\displaystyle {x}={0} אסימפטוטה אנכית.
f(x)=(ln⁡x)2−2ln⁡x\displaystyle f(x)=(\ln x)^{2}-2\ln x
x=0\displaystyle x=0
M=(2.718,−1)\displaystyle M=(2.718,-1)
פונקציה זוגית ופונקציה אי־זוגית

פונקציה זוגית מקיימת f(−x)=f(x)\displaystyle {f(-x)}={f(x)} לכל x\displaystyle x בתחום, והגרף שלה סימטרי ביחס לציר ה-y\displaystyle y. פונקציה אי־זוגית מקיימת f(−x)=−f(x)\displaystyle {f(-x)}={-f(x)}, והגרף שלה סימטרי ביחס לראשית הצירים.

בהוכחה שלפניכם נראה ש-f(x)=ln⁡(x2−9)\displaystyle {f(x)}={\ln(x^2-9)} זוגית: התחום, x<−3\displaystyle x<-3 או x>3\displaystyle x>3, סימטרי ביחס ל-0, ולכל x\displaystyle x בתחום

f(−x)=ln⁡((−x)2−9)=ln⁡(x2−9)=f(x)f(-x)=\ln\left((-x)^2-9\right)=\ln(x^2-9)=f(x)
פרמטר מהשיפוע של משיק

נתונה הפונקציה f(x)=2ln⁡(x2−a)\displaystyle {f(x)}={2\ln(x^2-a)}, ו-a\displaystyle a פרמטר חיובי.
השיפוע של המשיק לגרף בנקודה שבה x=5\displaystyle {x}={5} שווה ל-1.25.

בדוגמה שלפניכם נמצא את a\displaystyle a ונחקור את הפונקציה:

  • f′(x)=2⋅2xx2−a=4xx2−a\displaystyle {f'(x)}={\frac{2\cdot2x}{x^2-a}}={\frac{4x}{x^2-a}}, ולכן f′(5)=2025−a\displaystyle {f'(5)}={\frac{20}{25-a}}.
  • 2025−a=1.25\displaystyle {\frac{20}{25-a}}={1.25}: 25−a=16\displaystyle {25-a}={16}, ולכן a=9\displaystyle {a}={9} ו-f(x)=2ln⁡(x2−9)\displaystyle {f(x)}={2\ln(x^2-9)}.
  • תחום ההגדרה: x<−3\displaystyle x<-3 או x>3\displaystyle x>3; האסימפטוטות האנכיות: x=−3\displaystyle {x}={-3} ו-x=3\displaystyle {x}={3}.
  • f′(x)=4xx2−9\displaystyle {f'(x)}={\frac{4x}{x^2-9}}: כש-x>3\displaystyle x>3 f′(x)>0\displaystyle f'(x)>0 – עולה; כש-x<−3\displaystyle x<-3 f′(x)<0\displaystyle f'(x)<0 – יורדת. אין נקודות קיצון.
  • חיתוך עם ציר ה-x\displaystyle x: x2−9=1\displaystyle {x^2-9}={1}, ולכן x=10\displaystyle {x}={\sqrt{10}} או x=−10\displaystyle {x}={-\sqrt{10}}. עם ציר ה-y\displaystyle y אין חיתוך.
  • הפונקציה זוגית, כמו ln⁡(x2−9)\displaystyle \ln(x^2-9).
  • הפונקציה g(x)=f(x−4)\displaystyle {g(x)}={f(x-4)} היא הזזה של f\displaystyle f ב-4 ימינה: האסימפטוטות שלה x=1\displaystyle {x}={1} ו-x=7\displaystyle {x}={7}, והגרף שלה סימטרי ביחס לישר x=4\displaystyle {x}={4} – לא ביחס לציר ה-y\displaystyle y. g\displaystyle g אינה זוגית ואינה אי־זוגית.
f(x)=2ln⁡(x2−9)\displaystyle f(x)=2\ln(x^{2}-9)
x=−3\displaystyle x=-3
x=3\displaystyle x=3
תרגיל 1

מצאו את תחום ההגדרה של כל פונקציה: כתבו אי־שוויון ופתרו אותו.

א

f(x)=ln⁡(x+4)\displaystyle {f(x)}={\ln(x+4)}

ב

f(x)=ln⁡(x2−4x)\displaystyle {f(x)}={\ln(x^2-4x)}

ג

f(x)=ln⁡(6−x−x2)\displaystyle {f(x)}={\ln(6-x-x^2)}

תרגיל 2

נתונה הפונקציה f(x)=ln⁡xx\displaystyle {f(x)}={\frac{\ln x}{x}}.

א

מצאו את f′(x)\displaystyle f'(x).

f(x)=ln⁡xx\displaystyle f(x)=\frac{\ln x}{x}

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    ב

    מצאו את תחום העלייה: פתרו את אי־השוויון f′(x)>0\displaystyle f'(x)>0.

    ג

    סמנו על הגרף את נקודת הקיצון ואת נקודת החיתוך עם ציר ה-x\displaystyle x.

    f(x)=ln⁡xx\displaystyle f(x)=\frac{\ln x}{x}

    ד

    כתבו את שיעורי נקודת הקיצון ואת סוגה, ואת המשוואה של האסימפטוטה האנכית.

    תרגיל 3

    נתונה הפונקציה f(x)=ln⁡(x2+a)\displaystyle {f(x)}={\ln(x^2+a)}, ו-a\displaystyle a פרמטר חיובי.
    השיפוע של המשיק לגרף בנקודה שבה x=1\displaystyle {x}={1} שווה ל-1.

    א

    מצאו את a\displaystyle a.

    ב

    הציבו את a\displaystyle a שמצאתם.
    סמנו על הגרף את נקודת הקיצון.

    f(x)=ln⁡(x2+1)\displaystyle f(x)=\ln(x^{2}+1)

    ג

    הוכיחו ש-f\displaystyle f זוגית, ומצאו את תחום ההגדרה שלה.

    תרגיל 4

    נתונה הפונקציה f(x)=2xln⁡x−a\displaystyle {f(x)}={\frac{2x}{\ln x-a}}, ו-a\displaystyle a פרמטר חיובי.
    הישר y=2x\displaystyle {y}={2x} חותך את הגרף של f\displaystyle f בנקודה שבה x=e3\displaystyle {x}={e^3}.

    א

    מצאו את a\displaystyle a.

    ב

    הציבו a=2\displaystyle {a}={2}.
    מצאו את תחום ההגדרה של f\displaystyle f ואת המשוואה של האסימפטוטה האנכית.

    ג

    מצאו את f′(x)\displaystyle f'(x).

    f(x)=2xln⁡x−2\displaystyle f(x)=\frac{2x}{\ln x-2}

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      ד

      פתרו את המשוואה f′(x)=0\displaystyle {f'(x)}={0}.

      ה

      סמנו על הגרף את נקודת הקיצון.

      f(x)=2xln⁡x−2\displaystyle f(x)=\frac{2x}{\ln x-2}
      x=e2\displaystyle x=e^{2}