דלג לתוכן

שינוי בנתונים וגבולות הניבוי

שינוי בנתונים וגבולות הניבוי

הוספה של מספר לכל ערכי y\displaystyle y

בשיעור הקודם ישר הרגרסיה בין שני המבחנים היה y=1.12x−3.4\displaystyle {y}={1.12x-3.4}. המורה הוסיפה 5 נקודות לכל ציון במבחן השני:

  • yˉ\displaystyle \bar{y} גדל ב-5: 75+5=80\displaystyle {75+5}={80}.
  • Sy\displaystyle S_y לא משתנה, וגם r\displaystyle r לא משתנה – הנקודות זזות כולן 5 למעלה, והצורה שלהן נשארת.
  • השיפוע m=r⋅SySx\displaystyle {m}={r\cdot\frac{S_y}{S_x}} נשאר 1.12, והישר זז 5 למעלה: y=1.12x+1.6\displaystyle {y}={1.12x+1.6}.
  • כל ניבוי גדל ב-5.
כפל של כל ערכי y\displaystyle y

אילו המורה הייתה כופלת כל ציון במבחן השני ב-0.9 (מורידה 10%):

  • yˉ\displaystyle \bar{y} ו-Sy\displaystyle S_y היו מוכפלים ב-0.9: yˉ=67.5\displaystyle {\bar{y}}={67.5}, Sy=7.2\displaystyle {S_y}={7.2}.
  • r\displaystyle r לא משתנה: כפל במספר חיובי הוא כמו שינוי של יחידות.
  • השיפוע מוכפל ב-0.9: m=0.7⋅7.25=1.008\displaystyle {m}={0.7\cdot\frac{7.2}{5}}={1.008}, וכל ניבוי מוכפל ב-0.9.
קשר שאינו לינארי

ניבוי בעזרת ישר הרגרסיה מועיל רק כשיש קשר לינארי. חוקרת ספרה כמה זרעים נבטו בטמפרטורות שונות:

2468101214101520253035404550הטמפרטורה (מעלות)מספר הצמחים שנבטוr= ‎−0.04
  • יש קשר ברור: עד 30 מעלות נובטים יותר צמחים, ומעל 30 – פחות.
  • הקשר אינו לינארי, r\displaystyle r קרוב ל-0, וישר הרגרסיה כמעט אופקי: הוא מנבא בערך אותו מספר לכל טמפרטורה, וטועה כמעט בכל נקודה.
  • כשאין קשר לינארי – אין משמעות מעשית לישר הרגרסיה. לכן מסתכלים קודם בדיאגרמת הפיזור.
ניבוי רחוק מהנתונים, נקודה חריגה
  • ניבוי רחוק מהנתונים מסוכן: הקשר נבדק רק בתחום שבו נמדדו הנתונים. ישר רגרסיה של הגובה לפי הגיל אצל ילדים בני 2 עד 10 מנבא לאדם בן 40 גובה של כמה מטרים.
  • נקודה חריגה אחת, רחוקה מכל האחרות, יכולה לשנות מאוד את r\displaystyle r ואת הישר.
  • גם כשהקשר לינארי, הניבוי כמעט אף פעם אינו מדויק: הקשר מושלם רק כש-r=±1\displaystyle {r}={\pm1}.
  • ישר רגרסיה אינו מוכיח קשר סיבתי, כמו שלמדתם על קשר סטטיסטי.
תרגיל 1

חוקרים בדקו את הקשר בין המשקל של מנת המזון היומית של עכבר (x\displaystyle x, בגרמים) לבין המשקל שלו (y\displaystyle y, בגרמים), אצל 10 עכברים.
xˉ=3.4\displaystyle {\bar{x}}={3.4}, Sx=1.2\displaystyle {S_x}={1.2}.
yˉ=19.4\displaystyle {\bar{y}}={19.4}, Sy=6.086\displaystyle {S_y}={6.086}.

א

אחד מארבעת המספרים האלה הוא מקדם המתאם r\displaystyle r: 0\displaystyle 0, −0.123\displaystyle -0.123, 0.923\displaystyle 0.923, 1\displaystyle 1.
בדיאגרמת הפיזור העכברים שאוכלים יותר שוקלים יותר, אבל הנקודות אינן על ישר אחד. בחרו את מקדם המתאם, ונמקו בלי לחשב.

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    ב

    מצאו את משוואת ישר הרגרסיה לניבוי המשקל של עכבר לפי מנת המזון שלו. עגלו את השיפוע לשתי ספרות אחרי הנקודה, והתחילו מ-yˉ+m(x−xˉ)\displaystyle \bar{y}+m(x-\bar{x}).

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      ג

      אחר כך התברר שהמאזניים שבהם נשקלו העכברים הוסיפו 2 גרם למשקל של כל עכבר. מה משוואת ישר הרגרסיה אחרי התיקון במשקלי העכברים?

        / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

        / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

        ד

        לפי הישר המתוקן, מה הניבוי של המשקל של עכבר שמנת המזון שלו 3.5 גרם?

          / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

          / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

          תרגיל 2

          בחנות הטאבלטים, מהשיעור על חישוב מקדם המתאם, הוסיפו מוכר חדש, ובזכותו זמן ההחלטה של כל לקוח התקצר ב-20%.
          לכל אחד מהמדדים האלה – האם הוא גדל, קטן או לא משתנה? הסבירו.

          1. מקדם המתאם r\displaystyle r.
          2. סטיית התקן של זמן ההחלטה y\displaystyle y.
          3. השיפוע של ישר הרגרסיה לניבוי זמן ההחלטה לפי גודל המסך.
          תרגיל 3

          לתלמידי כיתה י"ב: xˉ=71\displaystyle {\bar{x}}={71}, Sx=23\displaystyle {S_x}={23} – הציון על עבודה; yˉ=75\displaystyle {\bar{y}}={75}, Sy=14\displaystyle {S_y}={14} – הציון הסופי.
          הוחלט להעלות את הציון הסופי של כל תלמיד ב-5 נקודות.
          האם השתנתה סטיית התקן Sy\displaystyle S_y? מה קרה לישר הרגרסיה לניבוי הציון הסופי לפי הציון על העבודה? הסבירו.

          תרגיל 4

          ישר הרגרסיה של זמן הגלישה ברשתות לפי הגיל חושב מנתונים של בני נוער בגילים 13 עד 18.
          האם כדאי להשתמש בו כדי לנבא את זמן הגלישה של אדם בן 45? הסבירו.