דלג לתוכן

חזרה: נקודות, קטעים וישרים

חזרה: נקודות, קטעים וישרים

מה שלמדנו בכיתה י'

בכיתה י’ תיארנו נקודות וישרים במספרים: לכל נקודה שני שיעורים, ולכל ישר משוואה. בקורס הזה נוסיף עקומים: המעגל, הפרבולה, האליפסה וההיפרבולה. הכלים מכיתה י':

  • המרחק בין הנקודות (x1,y1)\displaystyle (x_1,y_1) ו-(x2,y2)\displaystyle (x_2,y_2) – לפי משפט פיתגורס:
d\displaystyle d =\displaystyle = (x1−x2)2+(y1−y2)2\displaystyle \sqrt{(x_1-x_2)^{2}+(y_1-y_2)^{2}}
  • אמצע הקטע – הממוצע של השיעורים: (x1+x22,y1+y22)\displaystyle \left(\frac{x_1+x_2}{2},\frac{y_1+y_2}{2}\right).
  • השיפוע של הישר שעובר דרך שתי הנקודות:
m\displaystyle m =\displaystyle = y2−y1x2−x1\displaystyle \frac{y_2-y_1}{x_2-x_1}x1≠x2\displaystyle x_1\neq x_2
  • משוואת הישר ששיפועו m\displaystyle m ושעובר דרך (x1,y1)\displaystyle (x_1,y_1):
y−y1=m(x−x1)\displaystyle y-y_1=m(x-x_1)
הצורה המפורשת והצורה הסתומה

לאותו ישר יש שתי צורות של משוואה:

  • צורה מפורשת – y\displaystyle y לבד באגף אחד: y=mx+b\displaystyle {y}={mx+b}. ממנה קוראים את השיפוע m\displaystyle m, ואת b\displaystyle b – שיעור ה-y\displaystyle y של נקודת החיתוך עם ציר ה-y\displaystyle y.
  • צורה סתומה – כל האיברים באגף אחד: Ax+By+C=0\displaystyle {Ax+By+C}={0}. בצורה הזו נכתב גם ישר מאונך לציר ה-x\displaystyle x, כמו x−3=0\displaystyle {x-3}={0}, שאין לו שיפוע.

בקורס נשתמש הרבה בצורה הסתומה: נוסחת המרחק של נקודה מישר דורשת אותה.

ישרים מקבילים ומאונכים:

  • ישרים מקבילים – אותו שיפוע: m1=m2\displaystyle {m_1}={m_2};
  • ישרים מאונכים – מכפלת השיפועים היא −1\displaystyle -1:
m1⋅m2\displaystyle m_1\cdot m_2 =\displaystyle = −1\displaystyle -1
דוגמה פתורה

A(−1,2)\displaystyle A(-1,2) ו-B(5,−6)\displaystyle B(5,-6).

  • האורך: AB=(5+1)2+(−6−2)2=36+64=100=10\displaystyle {AB}={\sqrt{(5+1)^{2}+(-6-2)^{2}}}={\sqrt{36+64}}={\sqrt{100}}={10}.
  • האמצע: (−1+52,2−62)=(2,−2)\displaystyle {\left(\frac{-1+5}{2},\frac{2-6}{2}\right)}={(2,-2)}.
  • השיפוע: m=−6−25+1=−86=−43\displaystyle {m}={\frac{-6-2}{5+1}}={\frac{-8}{6}}={-\frac{4}{3}}.
  • המשוואה: y−2=−43(x+1)\displaystyle {y-2}={-\frac{4}{3}(x+1)}, ובצורה מפורשת y=−43x+23\displaystyle {y}={-\frac{4}{3}x+\frac{2}{3}}.
  • בצורה סתומה: נכפול ב-3\displaystyle 3 ונעביר אגף: 4x+3y−2=0\displaystyle {4x+3y-2}={0}.

בדיקה: A\displaystyle A מקיימת את המשוואה – 4⋅(−1)+3⋅2−2=0\displaystyle {4\cdot(-1)+3\cdot2-2}={0}.

4x+3y−2=0\displaystyle 4x+3y-2=0
A=(−1,2)\displaystyle A=(-1,2)
B=(5,−6)\displaystyle B=(5,-6)
M=(2,−2)\displaystyle M=(2,-2)
תרגיל 1

A(2,−3)\displaystyle A(2,-3) ו-B(8,5)\displaystyle B(8,5).

א
חשבו את אורך הקטע AB\displaystyle AB.

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    ב

    מהם שיעורי האמצע של AB\displaystyle AB?

    ג

    כתבו את משוואת הישר AB\displaystyle AB בשורה משלכם על הלוח.

    A=(2,−3)\displaystyle A=(2,-3)
    B=(8,5)\displaystyle B=(8,5)

    תרגיל 2

    הישר 2x−y+3=0\displaystyle {2x-y+3}={0} והנקודה P(1,4)\displaystyle P(1,4).
    כתבו את משוואת הישר שעובר דרך P\displaystyle P ומאונך לישר הנתון.

    2x−y+3=0\displaystyle 2x-y+3=0
    P=(1,4)\displaystyle P=(1,4)

    תרגיל 3
    ישר מקביל – אותו שיפוע. כתבו קודם את הישר הנתון בצורה מפורשת.

    כתבו את משוואת הישר שעובר דרך Q(−2,1)\displaystyle Q(-2,1) ומקביל לישר 3x+2y=6\displaystyle {3x+2y}={6}.

    3x+2y=6\displaystyle 3x+2y=6
    Q=(−2,1)\displaystyle Q=(-2,1)

    תרגיל 4

    מצאו את נקודת החיתוך של הישרים y=2x−1\displaystyle {y}={2x-1} ו-x+3y=11\displaystyle {x+3y}={11}.