דלג לתוכן

הנגזרות של הפונקציות הטריגונומטריות

הנגזרות של הפונקציות הטריגונומטריות

הגבול של sin⁡xx\displaystyle \frac{\sin x}{x}

כש־x\displaystyle x ברדיאנים ומתקרב ל־0, המנה sin⁡xx\displaystyle \frac{\sin x}{x} מתקרבת ל־1: לזווית קטנה, הסינוס שלה כמעט שווה לזווית עצמה.

x\displaystyle x0.5\displaystyle 0.50.1\displaystyle 0.10.01\displaystyle 0.01
sin⁡xx\displaystyle \frac{\sin x}{x}0.9589\displaystyle 0.95890.99833\displaystyle 0.998330.99998\displaystyle 0.99998

הסיבה, במעגל היחידה, כש־0<x<π2\displaystyle 0<x<\frac{\pi}{2}:

  • הקשת שמול הזווית x\displaystyle x אורכה x\displaystyle x, והאנך מקצה הקשת לציר ה־x\displaystyle x אורכו sin⁡x\displaystyle \sin x – קצר מהקשת: sin⁡x<x\displaystyle \sin x<x.
  • המשיק למעגל בנקודה (1,0)\displaystyle (1,0), עד הקרן של הזווית, אורכו tan⁡x\displaystyle \tan x, ושטח המשולש שהוא סוגר גדול משטח הגזרה: tan⁡x2>x2\displaystyle \frac{\tan x}{2}>\frac{x}{2}, כלומר x<tan⁡x\displaystyle x<\tan x.
  • מ־sin⁡x<x<sin⁡xcos⁡x\displaystyle \sin x<x<\frac{\sin x}{\cos x} מתקבל cos⁡x<sin⁡xx<1\displaystyle \cos x<\frac{\sin x}{x}<1. כש־x→0\displaystyle x\to0, cos⁡x→1\displaystyle \cos x\to1, ולכן גם המנה שבאמצע מתקרבת ל־1.
  • sin⁡xx\displaystyle \frac{\sin x}{x} זוגית, ולכן כך גם כש־x\displaystyle x מתקרב ל־0 מהצד השלילי.
lim⁡x→0sin⁡xx\displaystyle \lim_{x\to0}\frac{\sin x}{x} =\displaystyle = 1\displaystyle 1
הנגזרת של sin⁡x\displaystyle \sin x

בהוכחה שלפניכם נחשב את הנגזרת של sin⁡x\displaystyle \sin x לפי ההגדרה, בעזרת זהות מדף הנוסחאות:

sin⁡α−sin⁡β\displaystyle \sin\alpha-\sin\beta =\displaystyle = 2cos⁡α+β2⋅sin⁡α−β2\displaystyle 2\cos\frac{\alpha+\beta}{2}\cdot\sin\frac{\alpha-\beta}{2}
  • עם α=x+h\displaystyle {\alpha}={x+h} ו־β=x\displaystyle {\beta}={x}: sin⁡(x+h)−sin⁡x=2cos⁡(x+h2)sin⁡h2\displaystyle {\sin(x+h)-\sin x}={2\cos\left(x+\frac{h}{2}\right)\sin\frac{h}{2}}.
  • נחלק ב־h\displaystyle h: sin⁡(x+h)−sin⁡xh=cos⁡(x+h2)⋅sin⁡h2h2\displaystyle {\frac{\sin(x+h)-\sin x}{h}}={\cos\left(x+\frac{h}{2}\right)\cdot\frac{\sin\frac{h}{2}}{\frac{h}{2}}}.
  • כש־h→0\displaystyle h\to0: cos⁡(x+h2)→cos⁡x\displaystyle \cos\left(x+\frac{h}{2}\right)\to\cos x, ו־sin⁡h2h2→1\displaystyle \frac{\sin\frac{h}{2}}{\frac{h}{2}}\to1 לפי הגבול שלמעלה.
(sin⁡x)′\displaystyle (\sin x)' =\displaystyle = cos⁡x\displaystyle \cos x

הנוסחה מתאימה לגרפים: איפה ש־sin⁡x\displaystyle \sin x עולה הכי מהר (ב־x=0\displaystyle {x}={0}) cos⁡x\displaystyle \cos x הכי גדול, ובנקודות הקיצון של sin⁡x\displaystyle \sin x (x=π2+πk\displaystyle {x}={\frac{\pi}{2}+\pi k}) cos⁡x=0\displaystyle {\cos x}={0}.

למה רדיאנים

הגבול sin⁡xx→1\displaystyle \frac{\sin x}{x}\to1 נכון רק כשהזווית ברדיאנים: הוא בא מכך שאורך הקשת במעגל היחידה שווה לזווית.

  • סינוס של x\displaystyle x מעלות הוא sin⁡πx180\displaystyle \sin\frac{\pi x}{180}. לפי כלל השרשרת הנגזרת שלו היא π180cos⁡πx180\displaystyle \frac{\pi}{180}\cos\frac{\pi x}{180} – עם גורם π180\displaystyle \frac{\pi}{180} מיותר.
  • לכן בחשבון דיפרנציאלי x\displaystyle x תמיד ברדיאנים, ו־(sin⁡x)′=cos⁡x\displaystyle {(\sin x)'}={\cos x} בלי שום מקדם.
הנגזרות של cos⁡x\displaystyle \cos x ושל tan⁡x\displaystyle \tan x

שתי הנגזרות האחרות נובעות מהנגזרת של sin⁡x\displaystyle \sin x:

  • cos⁡x=sin⁡(π2−x)\displaystyle {\cos x}={\sin\left(\frac{\pi}{2}-x\right)}. לפי כלל השרשרת: (cos⁡x)′=cos⁡(π2−x)⋅(−1)=−sin⁡x\displaystyle {(\cos x)'}={\cos\left(\frac{\pi}{2}-x\right)\cdot(-1)}={-\sin x}.
  • tan⁡x=sin⁡xcos⁡x\displaystyle {\tan x}={\frac{\sin x}{\cos x}}. לפי נגזרת של מנה: (tan⁡x)′=cos⁡x⋅cos⁡x−sin⁡x⋅(−sin⁡x)cos⁡2x=cos⁡2x+sin⁡2xcos⁡2x=1cos⁡2x\displaystyle {(\tan x)'}={\frac{\cos x\cdot\cos x-\sin x\cdot(-\sin x)}{\cos^2x}}={\frac{\cos^2x+\sin^2x}{\cos^2x}}={\frac{1}{\cos^2x}}.
(cos⁡x)′\displaystyle (\cos x)' =\displaystyle = −sin⁡x\displaystyle -\sin x
(tan⁡x)′\displaystyle (\tan x)' =\displaystyle = 1cos⁡2x\displaystyle \frac{1}{\cos^2x}

(tan⁡x)′\displaystyle (\tan x)' חיובית בכל תחום ההגדרה: tan⁡x\displaystyle \tan x עולה בכל קטע בין שתי אסימפטוטות.

כלל השרשרת

עם כלל השרשרת גוזרים פונקציה טריגונומטרית של ביטוי, וביטוי של פונקציה טריגונומטרית:

  • (sin⁡3x)′=cos⁡3x⋅3=3cos⁡3x\displaystyle {(\sin3x)'}={\cos3x\cdot3}={3\cos3x}.
  • (cos⁡2x)′=2cos⁡x⋅(−sin⁡x)=−2sin⁡xcos⁡x=−sin⁡2x\displaystyle {(\cos^2x)'}={2\cos x\cdot(-\sin x)}={-2\sin x\cos x}={-\sin2x}.
  • (sin⁡x)′=cos⁡x2sin⁡x\displaystyle {\left(\sqrt{\sin x}\right)'}={\frac{\cos x}{2\sqrt{\sin x}}}, כש־sin⁡x>0\displaystyle \sin x>0.
  • (sin⁡(x2))′=cos⁡(x2)⋅2x\displaystyle {\left(\sin(x^2)\right)'}={\cos(x^2)\cdot2x} – שימו לב: sin⁡(x2)\displaystyle \sin(x^2) שונה מ־sin⁡2x=(sin⁡x)2\displaystyle {\sin^2x}={(\sin x)^2}.
דוגמה: משיקים לגרף של sin⁡x\displaystyle \sin x

בדוגמה שלפניכם נמצא את המשיקים לגרף של f(x)=sin⁡x\displaystyle {f(x)}={\sin x} בנקודות שבהן x=0\displaystyle {x}={0} ו־x=π\displaystyle {x}={\pi}:

  • ב־x=0\displaystyle {x}={0}: f(0)=0\displaystyle {f(0)}={0} ו־f′(0)=cos⁡0=1\displaystyle {f'(0)}={\cos0}={1}, והמשיק y=x\displaystyle {y}={x}.
  • ב־x=π\displaystyle {x}={\pi}: f(π)=0\displaystyle {f(\pi)}={0} ו־f′(π)=cos⁡π=−1\displaystyle {f'(\pi)}={\cos\pi}={-1}, והמשיק y−0=−1(x−π)\displaystyle {y-0}={-1(x-\pi)}, כלומר y=π−x\displaystyle {y}={\pi-x}.
f(x)=sin⁡x\displaystyle f(x)=\sin x
y=x\displaystyle y=x
y=π−x\displaystyle y=\pi-x

ליד x=0\displaystyle {x}={0} הגרף של sin⁡x\displaystyle \sin x כמעט מתלכד עם המשיק y=x\displaystyle {y}={x} – זה שוב הגבול sin⁡xx→1\displaystyle \frac{\sin x}{x}\to1.

תרגיל 1

גזרו.

א

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    ב

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      ג

        / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

        / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

        ד

          / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

          / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

          ה

            / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

            / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

            תרגיל 2

            נתונה הפונקציה f(x)=sin⁡x+cos⁡x\displaystyle {f(x)}={\sin x+\cos x}.

            א

            חשבו את f′(π4)\displaystyle f'\left(\frac{\pi}{4}\right).
            מה אפשר להסיק על המשיק לגרף בנקודה הזאת?

            f(x)=sin⁡x+cos⁡x\displaystyle f(x)=\sin x+\cos x

              / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

              / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

              ב

              כתבו בלוח את משוואת המשיק לגרף של f\displaystyle f בנקודה שבה x=0\displaystyle {x}={0}.

              f(x)=sin⁡x+cos⁡x\displaystyle f(x)=\sin x+\cos x

              תרגיל 3

              נתונה הפונקציה f(x)=tan⁡x\displaystyle {f(x)}={\tan x}, והנקודה (π4,1)\displaystyle \left(\frac{\pi}{4},1\right) שעל הגרף שלה.

              א

              חשבו את שיפוע המשיק בנקודה.

              f(x)=tan⁡x\displaystyle f(x)=\tan x

                / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                ב

                כתבו בלוח את משוואת המשיק.

                f(x)=tan⁡x\displaystyle f(x)=\tan x
                P=(π4,1)\displaystyle P=(\frac{\pi}{4},1)

                תרגיל 4

                נתונה הפונקציה f(x)=x+2cos⁡x\displaystyle {f(x)}={x+2\cos x} בתחום 0≤x≤2π\displaystyle 0\leq x\leq2\pi.
                מחפשים את הנקודות שבהן המשיק לגרף מקביל לציר ה־x\displaystyle x.

                א

                מצאו את f′(x)\displaystyle f'(x).

                f(x)=x+2cos⁡x\displaystyle f(x)=x+2\cos x

                  / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                  / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                  ב

                  פתרו את המשוואה f′(x)=0\displaystyle {f'(x)}={0} בתחום.

                    ג

                    סמנו את הנקודות על הגרף.

                    f(x)=x+2cos⁡x\displaystyle f(x)=x+2\cos x

                    תרגיל 5

                    נתונה הפונקציה f(x)=sin⁡2x\displaystyle {f(x)}={\sin2x}.

                    א

                    מצאו את הנגזרת השנייה f′′(x)\displaystyle f''(x).

                    f(x)=sin⁡2x\displaystyle f(x)=\sin2x

                      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                      ב

                      הראו ש־f′′(x)=−4f(x)\displaystyle {f''(x)}={-4f(x)} לכל x\displaystyle x.
                      מה אפשר להסיק על הקעירות של f\displaystyle f איפה שהיא חיובית?