דלג לתוכן

גרפים של פונקציות מורכבות ושל נגזרות

גרפים של פונקציות מורכבות ושל נגזרות

הגרף של ef(x)\displaystyle e^{f(x)}

ef(x)\displaystyle e^{f(x)} עולה בדיוק במקומות שבהם f\displaystyle f עולה, ויורדת במקומות שבהם f\displaystyle f יורדת. הסיבה בנגזרת: (ef(x))′=f′(x)⋅ef(x)\displaystyle {\left(e^{f(x)}\right)'}={f'(x)\cdot e^{f(x)}}, ו-ef(x)>0\displaystyle e^{f(x)}>0, ולכן לנגזרת יש הסימן של f′(x)\displaystyle f'(x). מכאן, בלי לגזור:

  • ל-ef(x)\displaystyle e^{f(x)} יש נקודות קיצון באותם ערכי x\displaystyle x כמו ל-f\displaystyle f, מאותו סוג;
  • הערך בנקודת הקיצון הוא e\displaystyle e בחזקת הערך של f\displaystyle f שם;
  • ef(x)>0\displaystyle e^{f(x)}>0 תמיד; ובמקום שבו f(x)→−∞\displaystyle f(x)\to-\infty, ef(x)→0\displaystyle e^{f(x)}\to0 – אסימפטוטה אופקית y=0\displaystyle {y}={0}.

לדוגמה, f(x)=2x−x2\displaystyle {f(x)}={2x-x^2} (מקווקו) ו-g(x)=e2x−x2\displaystyle {g(x)}={e^{2x-x^2}}:

f(x)=2x−x2\displaystyle f(x)=2x-x^{2}
g(x)=e2x−x2\displaystyle g(x)=e^{2x-x^{2}}
M=(1,2.718)\displaystyle M=(1,2.718)
  • ל-f\displaystyle f מקסימום (1,1)\displaystyle (1,1), ולכן ל-g\displaystyle g מקסימום (1,e1)=(1,e)\displaystyle {(1,e^1)}={(1,e)}.
  • כש-x→±∞\displaystyle x\to\pm\infty, 2x−x2→−∞\displaystyle 2x-x^2\to-\infty, ולכן g(x)→0\displaystyle g(x)\to0: האסימפטוטה y=0\displaystyle {y}={0} משני הצדדים.
הגרף של ln⁡f(x)\displaystyle \ln f(x)

ln⁡f(x)\displaystyle \ln f(x) מוגדרת רק כש-f(x)>0\displaystyle f(x)>0, ושם היא עולה ויורדת יחד עם f\displaystyle f: (ln⁡f(x))′=f′(x)f(x)\displaystyle {\left(\ln f(x)\right)'}={\frac{f'(x)}{f(x)}}, ו-f(x)>0\displaystyle f(x)>0.

  • נקודות הקיצון של ln⁡f(x)\displaystyle \ln f(x) באותם ערכי x\displaystyle x כמו של f\displaystyle f, בתוך תחום ההגדרה.
  • במקום שבו f(x)→0+\displaystyle f(x)\to0^+, ln⁡f(x)→−∞\displaystyle \ln f(x)\to-\infty – אסימפטוטה אנכית.
  • ln⁡f(x)=0\displaystyle {\ln f(x)}={0} כש-f(x)=1\displaystyle {f(x)}={1}.

לדוגמה, g(x)=ln⁡(4−x2)\displaystyle {g(x)}={\ln(4-x^2)}:

  • תחום ההגדרה: 4−x2>0\displaystyle 4-x^2>0, כלומר −2<x<2\displaystyle -2<x<2; האסימפטוטות האנכיות x=−2\displaystyle {x}={-2} ו-x=2\displaystyle {x}={2}.
  • ל-4−x2\displaystyle 4-x^2 מקסימום (0,4)\displaystyle (0,4), ולכן ל-g\displaystyle g מקסימום (0,ln⁡4)≈(0,1.39)\displaystyle (0,\ln4)\approx(0,1.39).
f(x)=4−x2\displaystyle f(x)=4-x^{2}
g(x)=ln⁡(4−x2)\displaystyle g(x)=\ln(4-x^{2})
x=−2\displaystyle x=-2
x=2\displaystyle x=2
המשפחה ea(x−p)2+k\displaystyle e^{a(x-p)^2+k}

בפונקציות y=ea(x−p)2+k\displaystyle {y}={e^{a(x-p)^2+k}}, a≠0\displaystyle a\neq0, המעריך הוא פונקציה ריבועית שהקודקוד שלה (p,k)\displaystyle (p,k). לכן:

  • כש-a>0\displaystyle a>0: נקודת מינימום (p,ek)\displaystyle \left(p,e^k\right); כש-a<0\displaystyle a<0: נקודת מקסימום (p,ek)\displaystyle \left(p,e^k\right).
  • כש-p=0\displaystyle {p}={0} הפונקציה זוגית.
  • כש-a<0\displaystyle a<0, המעריך שואף ל-−∞\displaystyle -\infty משני הצדדים: האסימפטוטה y=0\displaystyle {y}={0} משני הצדדים.
  • ek>0\displaystyle e^k>0: אין בפונקציה הזאת נקודת קיצון שערך ה-y\displaystyle y שלה 0 או שלילי.

לדוגמה, פונקציה מהמשפחה שיש לה נקודת מקסימום (1,e2)\displaystyle (1,e^2): a<0\displaystyle a<0, p=1\displaystyle {p}={1}, k=2\displaystyle {k}={2}, כמו y=e−(x−1)2+2\displaystyle {y}={e^{-(x-1)^2+2}}. כל a\displaystyle a שלילי מתאים, ולכן יש אינסוף פונקציות כאלה.

מהגרף של f′\displaystyle f' אל f\displaystyle f

לפניכם הגרף של הנגזרת g(x)=f′(x)=(x−1)ex\displaystyle {g(x)}={f'(x)}={(x-1)e^x} – לא של f\displaystyle f עצמה. בדוגמה שלפניכם נקרא ממנו את התכונות של f\displaystyle f:

g(x)=(x−1)ex\displaystyle g(x)=(x-1)e^{x}
  • הגרף של f′\displaystyle f' מתחת לציר ה-x\displaystyle x כש-x<1\displaystyle x<1, ומעליו כש-x>1\displaystyle x>1: f\displaystyle f יורדת ואחר כך עולה.
  • f′\displaystyle f' חותכת את ציר ה-x\displaystyle x ב-x=1\displaystyle {x}={1} ומחליפה סימן מ-−\displaystyle - ל-+\displaystyle +: ל-f\displaystyle f יש מינימום ב-x=1\displaystyle {x}={1}.
  • f′\displaystyle f' יורדת כש-x<0\displaystyle x<0, כלומר f′′<0\displaystyle f''<0 – f\displaystyle f קעורה כלפי מטה; f′\displaystyle f' עולה כש-x>0\displaystyle x>0 – f\displaystyle f קעורה כלפי מעלה.
  • ל-f′\displaystyle f' מינימום ב-x=0\displaystyle {x}={0}, ולכן ל-f\displaystyle f נקודת פיתול ב-x=0\displaystyle {x}={0}.

בקיצור: אפס של f′\displaystyle f' שבו היא מחליפה סימן – נקודת קיצון של f\displaystyle f; נקודת קיצון של f′\displaystyle f' – נקודת פיתול של f\displaystyle f.

מהגרף של f′′\displaystyle f'' אל f\displaystyle f

הגרף של f′′\displaystyle f'' מראה את הקעירות של f\displaystyle f:

  • איפה שהגרף של f′′\displaystyle f'' מעל ציר ה-x\displaystyle x, f\displaystyle f קעורה כלפי מעלה;
  • איפה שהוא מתחת לציר, f\displaystyle f קעורה כלפי מטה;
  • אפס של f′′\displaystyle f'' שבו היא מחליפה סימן הוא שיעור ה-x\displaystyle x של נקודת פיתול של f\displaystyle f.

הגרף של f′′\displaystyle f'' לא מראה איפה f\displaystyle f עולה או יורדת: לשם כך צריך את f′\displaystyle f'.

תרגיל 1

נתונה הפונקציה g(x)=ln⁡(x2−6x+10)\displaystyle {g(x)}={\ln(x^2-6x+10)}.

א

מצאו את תחום ההגדרה: פתרו את אי־השוויון.

    ב

    סמנו על הגרף את נקודת הקיצון של g\displaystyle g.

    g(x)=ln⁡(x2−6x+10)\displaystyle g(x)=\ln(x^{2}-6x+10)

    ג

    הסבירו, בלי לגזור, מדוע נקודת הקיצון של g\displaystyle g נמצאת שם: מצאו את הקודקוד של x2−6x+10\displaystyle x^2-6x+10.

    תרגיל 2

    נתונה הפונקציה h(x)=e4x−x2−3\displaystyle {h(x)}={e^{4x-x^2-3}}.

    א

    כתבו את המעריך בצורת קודקוד.
    הסבירו, בלי לגזור, מה סוג נקודת הקיצון של h\displaystyle h, וחשבו את שיעוריה.

    ב

    סמנו על הגרף את נקודת הקיצון, והוסיפו שורה עם המשוואה של האסימפטוטה האופקית.

    h(x)=e4x−x2−3\displaystyle h(x)=e^{4x-x^{2}-3}

    תרגיל 3

    בגרף שלפניכם מתוארת הנגזרת של פונקציה f\displaystyle f: f′(x)=g(x)=(x2−1)e−x\displaystyle {f'(x)}={g(x)}={(x^2-1)e^{-x}}.

    א

    מצאו את תחומי העלייה של f\displaystyle f: פתרו את אי־השוויון f′(x)>0\displaystyle f'(x)>0.

      ב

      סמנו על הגרף של f′\displaystyle f' את הנקודות שבהן x\displaystyle x הוא שיעור של נקודת קיצון של f\displaystyle f.

      g(x)=(x2−1)e−x\displaystyle g(x)=(x^{2}-1)e^{-x}

      ג

      סמנו על הגרף של f′\displaystyle f' את הנקודות שבהן x\displaystyle x הוא שיעור של נקודת פיתול של f\displaystyle f.

      g(x)=(x2−1)e−x\displaystyle g(x)=(x^{2}-1)e^{-x}

      ד

      קבעו את הסוג של כל נקודת קיצון של f\displaystyle f, ונמקו לפי הגרף של f′\displaystyle f'.

      תרגיל 4

      נתונה המשפחה y=ea(x−p)2+k\displaystyle {y}={e^{a(x-p)^2+k}}, a≠0\displaystyle a\neq0.

      א

      בגרף מסומנות הנקודות A(1,1)\displaystyle A(1,1) ו-B(0,e)\displaystyle B(0,e).
      לפונקציה מהמשפחה יש נקודת מינימום A\displaystyle A, והגרף שלה עובר דרך B\displaystyle B.
      כתבו את הפונקציה בשורה משלכם.

      A=(1,1)\displaystyle A=(1,1)
      B=(0,2.718)\displaystyle B=(0,2.718)

      ב

      האם יש במשפחה פונקציה שנקודת המינימום שלה (0,−1)\displaystyle (0,-1)? נמקו.

      תרגיל 5

      בגרף שלפניכם מתוארת הנגזרת השנייה של פונקציה f\displaystyle f: f′′(x)=g(x)=x2−4\displaystyle {f''(x)}={g(x)}={x^2-4}.

      א

      סמנו על הגרף של f′′\displaystyle f'' את הנקודות שבהן x\displaystyle x הוא שיעור של נקודת פיתול של f\displaystyle f.

      g(x)=x2−4\displaystyle g(x)=x^{2}-4

      ב

      מצאו את התחום שבו f\displaystyle f קעורה כלפי מטה.