דלג לתוכן

הנגזרת של פונקציה לוגריתמית

הנגזרת של פונקציה לוגריתמית

הנגזרת של ln⁡x\displaystyle \ln x מהפונקציה ההפוכה

ln⁡x\displaystyle \ln x היא הפונקציה ההפוכה של ex\displaystyle e^x, ולכן הגרף שלה הוא השיקוף של הגרף של ex\displaystyle e^x בישר y=x\displaystyle {y}={x}. גם המשיקים משתקפים:

  • הנקודה A(1,e)\displaystyle A(1,e) על הגרף של ex\displaystyle e^x, והשיפוע בה e1=e\displaystyle {e^1}={e}.
  • בשיקוף היא עוברת לנקודה B(e,1)\displaystyle B(e,1) על הגרף של ln⁡x\displaystyle \ln x, והמשיק y=ex\displaystyle {y}={ex} עובר למשיק y=xe\displaystyle {y}={\frac{x}{e}}.
  • השיקוף מחליף את השינוי ב-x\displaystyle x ואת השינוי ב-y\displaystyle y, ולכן השיפוע m\displaystyle m הופך ל-1m\displaystyle \frac{1}{m}: השיפוע ב-B\displaystyle B הוא 1e\displaystyle \frac{1}{e}.
f(x)=ex\displaystyle f(x)=e^{x}
g(x)=ln⁡x\displaystyle g(x)=\ln x
y=x\displaystyle y=x
y=ex\displaystyle y=ex
y=xe\displaystyle y=\frac{x}{e}
A=(1,2.718)\displaystyle A=(1,2.718)
B=(2.718,1)\displaystyle B=(2.718,1)

כך בכל נקודה: בנקודה (t,et)\displaystyle (t,e^t) על הגרף של ex\displaystyle e^x השיפוע et\displaystyle e^t, ובנקודה (et,t)\displaystyle (e^t,t) על הגרף של ln⁡x\displaystyle \ln x השיפוע 1et\displaystyle \frac{1}{e^t}. בנקודה הזאת x=et\displaystyle {x}={e^t}, ולכן השיפוע הוא 1x\displaystyle \frac{1}{x}:

(ln⁡x)′\displaystyle (\ln x)' =\displaystyle = 1x\displaystyle \frac{1}{x}
  • הנגזרת מוגדרת בתחום ההגדרה של ln⁡x\displaystyle \ln x, כלומר כש-x>0\displaystyle x>0.
  • 1x>0\displaystyle \frac{1}{x}>0: הפונקציה ln⁡x\displaystyle \ln x עולה בכל תחום ההגדרה שלה.
  • (ln⁡x)′′=−1x2<0\displaystyle {(\ln x)''}={-\frac{1}{x^2}<0}: הגרף קעור כלפי מטה בכל תחום ההגדרה.
הנגזרת של ln⁡f(x)\displaystyle \ln f(x)

ln⁡f(x)\displaystyle \ln f(x) היא פונקציה מורכבת: הנגזרת החיצונית 1f(x)\displaystyle \frac{1}{f(x)} כפול הנגזרת הפנימית f′(x)\displaystyle f'(x).

[ln⁡(f(x))]′\displaystyle \left[\ln(f(x))\right]' =\displaystyle = f′(x)f(x)\displaystyle \frac{f'(x)}{f(x)}
  • (ln⁡(x2+1))′=2xx2+1\displaystyle {\left(\ln(x^2+1)\right)'}={\frac{2x}{x^2+1}}.
  • (ln⁡(3x−2))′=33x−2\displaystyle {\left(\ln(3x-2)\right)'}={\frac{3}{3x-2}}, בתחום x>23\displaystyle x>\frac{2}{3}.
  • (ln⁡(5x))′=55x=1x\displaystyle {\left(\ln(5x)\right)'}={\frac{5}{5x}}={\frac{1}{x}}: גם לפי החוקים, ln⁡(5x)=ln⁡5+ln⁡x\displaystyle {\ln(5x)}={\ln5+\ln x}, והנגזרת של הקבוע ln⁡5\displaystyle \ln5 היא 0.
הנגזרת של log⁡ax\displaystyle \log_a x

לפי מעבר מבסיס לבסיס, log⁡ax=ln⁡xln⁡a\displaystyle {\log_a x}={\frac{\ln x}{\ln a}}, ו-ln⁡a\displaystyle \ln a מספר קבוע:

(log⁡ax)′\displaystyle (\log_{a}x)' =\displaystyle = 1xln⁡a\displaystyle \frac{1}{x\ln a}
  • (log⁡2x)′=1xln⁡2\displaystyle {(\log_2 x)'}={\frac{1}{x\ln2}}.
  • (log⁡x)′=1xln⁡10\displaystyle {(\log x)'}={\frac{1}{x\ln10}}.
הנגזרת של ln⁡(−x)\displaystyle \ln(-x)

ln⁡(−x)\displaystyle \ln(-x) מוגדרת כש-−x>0\displaystyle -x>0, כלומר כש-x<0\displaystyle x<0. הגרף שלה הוא השיקוף של הגרף של ln⁡x\displaystyle \ln x בציר ה-y\displaystyle y.

  • לפי הנגזרת של ln⁡f(x)\displaystyle \ln f(x): (ln⁡(−x))′=−1−x=1x\displaystyle {\left(\ln(-x)\right)'}={\frac{-1}{-x}}={\frac{1}{x}}.
  • ל-ln⁡x\displaystyle \ln x ול-ln⁡(−x)\displaystyle \ln(-x) יש אותה נגזרת, 1x\displaystyle \frac{1}{x}, כל אחת בתחום ההגדרה שלה.
  • כש-x<0\displaystyle x<0, 1x<0\displaystyle \frac{1}{x}<0: ln⁡(−x)\displaystyle \ln(-x) יורדת.
f(x)=ln⁡x\displaystyle f(x)=\ln x
g(x)=ln⁡(−x)\displaystyle g(x)=\ln(-x)
פישוט בחוקי הלוגריתמים לפני הגזירה

לפעמים כדאי לפרק לוגריתם בחוקי הלוגריתמים לפני שגוזרים. בדוגמה שלפניכם נגזור את f(x)=ln⁡x2x+1\displaystyle {f(x)}={\ln\frac{x^2}{x+1}}, כש-x>0\displaystyle x>0:

  • f(x)=ln⁡x2−ln⁡(x+1)=2ln⁡x−ln⁡(x+1)\displaystyle {f(x)}={\ln x^2-\ln(x+1)}={2\ln x-\ln(x+1)}.
  • f′(x)=2x−1x+1\displaystyle {f'(x)}={\frac{2}{x}-\frac{1}{x+1}}.
  • במכנה משותף: f′(x)=2(x+1)−xx(x+1)=x+2x(x+1)\displaystyle {f'(x)}={\frac{2(x+1)-x}{x(x+1)}}={\frac{x+2}{x(x+1)}}.
משיק לגרף של ln⁡x\displaystyle \ln x

בדוגמה שלפניכם נמצא את משוואת המשיק לגרף של f(x)=ln⁡(2x−1)\displaystyle {f(x)}={\ln(2x-1)} בנקודה שבה x=1\displaystyle {x}={1}:

  • נקודת ההשקה: f(1)=ln⁡1=0\displaystyle {f(1)}={\ln1}={0}, כלומר (1,0)\displaystyle (1,0).
  • השיפוע: f′(x)=22x−1\displaystyle {f'(x)}={\frac{2}{2x-1}}, ולכן f′(1)=2\displaystyle {f'(1)}={2}.
  • המשיק: y−0=2(x−1)\displaystyle {y-0}={2(x-1)}, כלומר y=2x−2\displaystyle {y}={2x-2}.
תרגיל 1

גזרו.

א

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    ב

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      ג

        / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

        / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

        ד

          / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

          / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

          תרגיל 2

          נתונה הפונקציה f(x)=ln⁡x+1x\displaystyle {f(x)}={\ln x+\frac{1}{x}}, בתחום x>0\displaystyle x>0.

          א

          מצאו את f′(x)\displaystyle f'(x), וכתבו אותה כשבר אחד.

          f(x)=ln⁡x+1x\displaystyle f(x)=\ln x+\frac{1}{x}

            / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

            / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

            ב

            פתרו את המשוואה f′(x)=0\displaystyle {f'(x)}={0}.

              ג

              מצאו את הנגזרת השנייה f′′(x)\displaystyle f''(x), וכתבו אותה כשבר אחד.

              f(x)=ln⁡x+1x\displaystyle f(x)=\ln x+\frac{1}{x}

                / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                ד

                מצאו את התחום שבו הגרף קעור כלפי מעלה: פתרו את אי־השוויון f′′(x)>0\displaystyle f''(x)>0.

                  ה

                  סמנו על הגרף את נקודת הקיצון ואת נקודת הפיתול.

                  f(x)=ln⁡x+1x\displaystyle f(x)=\ln x+\frac{1}{x}
                  x=0\displaystyle x=0

                  תרגיל 3

                  נתונה הפונקציה f(x)=ln⁡(4−x2)\displaystyle {f(x)}={\ln(4-x^2)}.

                  א

                  מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה: פתרו את אי־השוויון.

                    ב

                    מצאו את f′(x)\displaystyle f'(x).

                    f(x)=ln⁡(4−x2)\displaystyle f(x)=\ln(4-x^{2})

                      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                      ג

                      פתרו את המשוואה f′(x)=0\displaystyle {f'(x)}={0}.

                        ד

                        סמנו על הגרף את נקודת הקיצון ואת נקודות החיתוך עם ציר ה-x\displaystyle x.

                        f(x)=ln⁡(4−x2)\displaystyle f(x)=\ln(4-x^{2})
                        x=−2\displaystyle x=-2
                        x=2\displaystyle x=2

                        תרגיל 4

                        משיק לגרף של f(x)=ln⁡x\displaystyle {f(x)}={\ln x} בנקודה (a,ln⁡a)\displaystyle (a,\ln a) עובר דרך ראשית הצירים.
                        משוואת המשיק היא y−ln⁡a=1a(x−a)\displaystyle {y-\ln a}={\frac{1}{a}(x-a)}.

                        א

                        הצבה של הנקודה (0,0)\displaystyle (0,0) במשוואת המשיק נותנת −ln⁡a=−1\displaystyle {-\ln a}={-1}, כלומר ln⁡a=1\displaystyle {\ln a}={1}.
                        פתרו את המשוואה (בה כתוב x\displaystyle x במקום a\displaystyle a).

                          ב

                          כתבו את משוואת המשיק.

                          f(x)=ln⁡x\displaystyle f(x)=\ln x