דלג לתוכן

אינדוקציה וסדרות

אינדוקציה וסדרות

כלל נסיגה ונוסחה – אותה סדרה

שתי סדרות: an=n2+2n\displaystyle {a_n}={n^2+2n}, ו-b1=3\displaystyle {b_1}={3}, bn+1=bn+2n+3\displaystyle {b_{n+1}}={b_n+2n+3}.

  • a1=3=b1\displaystyle {a_1}={3}={b_1}; a2=8\displaystyle {a_2}={8} ו-b2=3+5=8\displaystyle {b_2}={3+5}={8}; a3=15\displaystyle {a_3}={15} ו-b3=8+7=15\displaystyle {b_3}={8+7}={15}.
  • האם an=bn\displaystyle {a_n}={b_n} לכל n\displaystyle n? בדיקה של מקרים אינה הוכחה. ההוכחה שלפניכם מוכיחה זאת באינדוקציה: אם האיברים שווים במקום k\displaystyle k, הם שווים גם במקום k+1\displaystyle k+1.
טענהנימוק
1a1=1+2=3=b1\displaystyle {a_1}={1+2}={3}={b_1}שלב הבסיס
2bk=ak=k2+2k\displaystyle {b_k}={a_k}={k^2+2k}הנחת האינדוקציה, עבור k\displaystyle k טבעי כלשהו
3צריך להוכיח: bk+1=ak+1=(k+1)2+2(k+1)\displaystyle {b_{k+1}}={a_{k+1}}={(k+1)^2+2(k+1)}הטענה עבור k+1\displaystyle k+1
4bk+1=bk+2k+3\displaystyle {b_{k+1}}={b_k+2k+3}כלל הנסיגה
5bk+2k+3=k2+2k+2k+3\displaystyle {b_k+2k+3}={k^2+2k+2k+3}לפי הנחת האינדוקציה (2)
6k2+4k+3=(k+1)2+2(k+1)\displaystyle {k^2+4k+3}={(k+1)^2+2(k+1)}פתיחת סוגריים בצד ימין: k2+2k+1+2k+2\displaystyle k^2+2k+1+2k+2; הוכחנו את (3)
7an=bn\displaystyle {a_n}={b_n} לכל n\displaystyle n טבעישלב ההסקה: עקרון האינדוקציה
ניחוש והוכחה

בשיעור על כלל נסיגה ניחשנו שהסדרה a1=3\displaystyle {a_1}={3}, an+1=2an−1\displaystyle {a_{n+1}}={2a_n-1} היא an=2n+1\displaystyle {a_n}={2^n+1}. עכשיו נוכיח זאת:

  • שלב הבסיס: 21+1=3=a1\displaystyle {2^1+1}={3}={a_1}.
  • שלב הצעד: נניח ש-ak=2k+1\displaystyle {a_k}={2^k+1}. לפי כלל הנסיגה ak+1=2ak−1=2(2k+1)−1=2k+1+1\displaystyle {a_{k+1}}={2a_k-1}={2(2^k+1)-1}={2^{k+1}+1} – הנוסחה עבור k+1\displaystyle k+1.
  • שלב ההסקה: לפי עקרון האינדוקציה, an=2n+1\displaystyle {a_n}={2^n+1} לכל n\displaystyle n טבעי.
האיבר הכללי של סדרה חשבונית

גם הנוסחה an=a1+(n−1)d\displaystyle {a_n}={a_1+(n-1)d} מוכחת באינדוקציה מכלל הנסיגה an+1=an+d\displaystyle {a_{n+1}}={a_n+d}:

  • שלב הבסיס: a1+0⋅d=a1\displaystyle {a_1+0\cdot d}={a_1}.
  • שלב הצעד: אם ak=a1+(k−1)d\displaystyle {a_k}={a_1+(k-1)d}, אז ak+1=ak+d=a1+kd\displaystyle {a_{k+1}}={a_k+d}={a_1+kd} – הנוסחה עבור k+1\displaystyle k+1.

ההסבר “מוסיפים d\displaystyle d בדיוק n−1\displaystyle n-1 פעמים” הוא אותה הוכחה, בלי השלבים בשמם.

מספרים משולשים

13610

המספר המשולש Tn\displaystyle T_n הוא מספר הנקודות במשולש שבשורה התחתונה שלו n\displaystyle n נקודות.

  • משולש n+1\displaystyle n+1 הוא משולש n\displaystyle n ועוד שורה של n+1\displaystyle n+1 נקודות: T1=1\displaystyle {T_1}={1}, Tn+1=Tn+(n+1)\displaystyle {T_{n+1}}={T_n+(n+1)}.
  • הנוסחה לפי מקום: Tn=n(n+1)2\displaystyle {T_n}={\frac{n(n+1)}{2}} – וההוכחה באינדוקציה היא ההוכחה של סכום המספרים הטבעיים.
תרגיל 1

סדרה מוגדרת בכלל הנסיגה a1=2\displaystyle {a_1}={2}, an+1=an+4n+2\displaystyle {a_{n+1}}={a_n+4n+2}.
הוכיחו באינדוקציה ש-an=2n2\displaystyle {a_n}={2n^2} לכל n\displaystyle n טבעי.

שלב הבסיס
שלב הצעד

לפי כלל הנסיגה והנחת האינדוקציה ak+1=2k2+4k+2\displaystyle {a_{k+1}}={2k^2+4k+2}. פרקו לגורמים, והגיעו ל-2(k+1)2\displaystyle 2(k+1)^2:

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    שלב ההסקה
    תרגיל 2

    סדרה מוגדרת בכלל הנסיגה a1=3\displaystyle {a_1}={3}, an+1=3an−2\displaystyle {a_{n+1}}={3a_n-2}.

    א

    כתבו את ארבעת האיברים הראשונים, ונחשו נוסחה לפי מקום. (רמז: החסירו 1 מכל איבר.)

    ב

    הוכיחו את הניחוש באינדוקציה. בשלב הצעד הציבו את ההנחה בכלל הנסיגה:

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      תרגיל 3

      המספרים המחומשים: P1=1\displaystyle {P_1}={1}, Pn+1=Pn+3n+1\displaystyle {P_{n+1}}={P_n+3n+1} (כלומר 1,5,12,22,…\displaystyle 1, 5, 12, 22, \ldots).
      הוכיחו באינדוקציה ש-Pn=n(3n−1)2\displaystyle {P_n}={\frac{n(3n-1)}{2}} לכל n\displaystyle n טבעי.

      שלב הבסיס
      שלב הצעד

      לפי כלל הנסיגה והנחת האינדוקציה Pk+1=k(3k−1)2+3k+1\displaystyle {P_{k+1}}={\frac{k(3k-1)}{2}+3k+1}. הגיעו ל-(k+1)(3k+2)2\displaystyle \frac{(k+1)(3k+2)}{2}:

        / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

        / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

        שלב ההסקה
        תרגיל 4

        n = 1n = 2n = 3

        L(n)\displaystyle L(n) הוא מספר החלקים שאליהם n\displaystyle n ישרים מחלקים את המישור, כשאין בהם שני ישרים מקבילים ואין שלושה שעוברים בנקודה אחת.

        א

        ספרו את L(1)\displaystyle L(1), L(2)\displaystyle L(2), L(3)\displaystyle L(3) בציור, ומצאו את L(4)\displaystyle L(4).

        L(1)\displaystyle L(1)

          / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

          / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

          L(2)\displaystyle L(2)

            / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

            / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

            L(3)\displaystyle L(3)

              / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

              / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

              L(4)\displaystyle L(4)

                / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                ב

                הישר ה-(n+1)\displaystyle (n+1) חותך את n\displaystyle n הישרים הקודמים ב-n\displaystyle n נקודות, ולכן הוא עובר ב-n+1\displaystyle n+1 חלקים וחוצה כל אחד מהם לשניים. כתבו כלל נסיגה ל-L(n)\displaystyle L(n).

                ג

                הוכיחו באינדוקציה ש-L(n)=1+n(n+1)2\displaystyle {L(n)}={1+\frac{n(n+1)}{2}}. בשלב הצעד:

                  / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                  / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                  תרגיל 5

                  סדרה מוגדרת בכלל הנסיגה a1=1\displaystyle {a_1}={1}, an+1=an1+an\displaystyle {a_{n+1}}={\frac{a_n}{1+a_n}}.
                  חשבו את a2\displaystyle a_2 ו-a3\displaystyle a_3, נחשו נוסחה לפי מקום, והוכיחו אותה באינדוקציה. בשלב הצעד:

                    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה