דלג לתוכן

הזוויות במשולש

הזוויות במשולש

סכום הזוויות במשולש

בכל משולש, סכום שלוש הזוויות הוא 180∘\displaystyle 180^{\circ}.

אפשר לראות את זה עם דף נייר:

  • גזרו משולש, וסמנו את הזוויות שלו α\displaystyle \alpha, β\displaystyle \beta ו-γ\displaystyle \gamma.
  • קרעו את שלוש הפינות של המשולש.
  • הניחו את הפינות זו ליד זו, כך ששלושת הקודקודים ייפגשו בנקודה אחת.

שלוש הפינות יחד ממלאות זווית שטוחה, כלומר 180∘\displaystyle 180^{\circ}:

α+β+γ\displaystyle \alpha+\beta+\gamma =\displaystyle = 180∘\displaystyle 180^{\circ}
  • זה נכון בכל משולש: גדול או קטן, צר או רחב.
  • גם במד־זווית: מדדו את שלוש הזוויות של משולש וחברו אותן. תקבלו 180∘\displaystyle 180^{\circ}, או מספר קרוב מאוד – מדידה אף פעם אינה מדויקת לגמרי.
דוגמה: זווית חסרה

במשולש ABC\displaystyle ABC: ∠A=50∘\displaystyle {\angle A}={50^{\circ}}, ∠B=70∘\displaystyle {\angle B}={70^{\circ}}.
נמצא את ∠C\displaystyle \angle C.

  • שתי הזוויות הידועות יחד: 50∘+70∘=120∘\displaystyle {50^{\circ}+70^{\circ}}={120^{\circ}}.
  • סכום הזוויות במשולש הוא 180∘\displaystyle 180^{\circ}, ולכן ∠C=180∘−120∘=60∘\displaystyle {\angle C}={180^{\circ}-120^{\circ}}={60^{\circ}}.

בחישוב אחד: ∠C=180∘−(50∘+70∘)=60∘\displaystyle {\angle C}={180^{\circ}-(50^{\circ}+70^{\circ})}={60^{\circ}}.

תרגיל 1

במשולש ABC\displaystyle ABC נתונות שתי זוויות.
חשבו את הזווית השלישית, ∠C\displaystyle \angle C.

א

∠A=35∘\displaystyle {\angle A}={35^{\circ}}, ∠B=85∘\displaystyle {\angle B}={85^{\circ}}.

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    ב

    ∠A=90∘\displaystyle {\angle A}={90^{\circ}}, ∠B=27∘\displaystyle {\angle B}={27^{\circ}}.

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      ג

      ∠A=112∘\displaystyle {\angle A}={112^{\circ}}, ∠B=41∘\displaystyle {\angle B}={41^{\circ}}.

        / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

        / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

        סוגי משולשים לפי הזוויות

        לפי הזוויות שלו, משולש הוא אחד משלושה סוגים:

        • משולש חד־זווית: כל שלוש הזוויות שלו חדות, כמו המשולש ABC\displaystyle ABC.
        • משולש ישר־זווית: אחת הזוויות שלו ישרה, כמו המשולש DEF\displaystyle DEF (הזווית D\displaystyle D).
        • משולש קהה־זווית: אחת הזוויות שלו קהה, כמו המשולש KLM\displaystyle KLM (הזווית M\displaystyle M).
        שתי הזוויות החדות שבכל משולש

        בכל משולש יש לפחות שתי זוויות חדות. זווית ישרה או קהה יש בו לכל היותר אחת.

        נסו לבנות משולש עם שתי זוויות ישרות, ליד B\displaystyle B וליד C\displaystyle C:

        • שתי הצלעות שיוצאות מ-B\displaystyle B ומ-C\displaystyle C עולות ישר למעלה, זו ליד זו, ולעולם לא נפגשות – אין קודקוד שלישי.
        • בחשבון: שתי זוויות ישרות הן כבר 90∘+90∘=180∘\displaystyle {90^{\circ}+90^{\circ}}={180^{\circ}}, ולזווית השלישית לא נשאר כלום.
        • שתי זוויות קהות הן יותר מ-180∘\displaystyle 180^{\circ}, ולכן גם הן לא יכולות להיות באותו משולש.
        סוגי משולשים לפי הצלעות
        משולש שווה צלעות הוא גם משולש שווה שוקיים: יש בו שתי צלעות שוות – ואפילו שלוש.

        לפי הצלעות מבחינים בין שלושה סוגים של משולשים:

        • משולש שונה צלעות: שלוש הצלעות שלו באורכים שונים, כמו ABC\displaystyle ABC.
        • משולש שווה שוקיים: שתיים מהצלעות שלו שוות, כמו DEF\displaystyle DEF.
        • משולש שווה צלעות: כל שלוש הצלעות שלו שוות, כמו KLM\displaystyle KLM.

        בשרטוט, קו קטן על צלע מסמן את האורך שלה: צלעות שיש עליהן אותו מספר קווים – שוות.

        תרגיל 2

        נתונות שתי זוויות של משולש.
        מצאו את הזווית השלישית.
        כתבו איזה משולש זה לפי הזוויות: חד־זווית, ישר־זווית או קהה־זווית.

        א

        25∘\displaystyle 25^{\circ} ו-65∘\displaystyle 65^{\circ}.

          / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

          / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

          ב

          30∘\displaystyle 30^{\circ} ו-45∘\displaystyle 45^{\circ}.

            / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

            / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

            ג

            55∘\displaystyle 55^{\circ} ו-70∘\displaystyle 70^{\circ}.

              / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

              / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

              תרגיל 3

              האם יש משולש כזה?
              כתבו כן או לא, ונמקו.

              א

              משולש עם שתי זוויות קהות.

              ב

              משולש שהזוויות שלו 30∘\displaystyle 30^{\circ}, 60∘\displaystyle 60^{\circ} ו-100∘\displaystyle 100^{\circ}.

              ג

              משולש שכל אחת מהזוויות שלו היא 60∘\displaystyle 60^{\circ}.

              תרגיל 4

              בשרטוט שלושה משולשים: KLM\displaystyle KLM, DEF\displaystyle DEF ו-PQR\displaystyle PQR.
              אורכי הצלעות של המשולש PQR\displaystyle PQR: PQ=4\displaystyle {PQ}={4} ס"מ, PR=3.3\displaystyle {PR}={3.3} ס"מ, QR=3.7\displaystyle {QR}={3.7} ס"מ.
              כתבו לכל אחד מהם איזה משולש הוא לפי הצלעות, ואיזה – לפי הזוויות.