דלג לתוכן

משולשים מיוחדים

משולשים מיוחדים

המשולש שווה השוקיים: שוקיים, בסיס וזווית ראש

במשולש שווה שוקיים ABC\displaystyle ABC שתי צלעות שוות: AB=AC\displaystyle {AB}={AC}. לכל אחד מחלקי המשולש יש שם:

  • השוקיים: שתי הצלעות השוות, AB\displaystyle AB ו-AC\displaystyle AC.
  • הבסיס: הצלע השלישית, BC\displaystyle BC.
  • זווית הראש: הזווית שבין השוקיים, ∠A\displaystyle \angle A.
  • זוויות הבסיס: שתי הזוויות שליד הבסיס, ∠B\displaystyle \angle B ו-∠C\displaystyle \angle C.
זוויות הבסיס וציר הסימטריה

במשולש שווה שוקיים, שתי זוויות הבסיס שוות. רואים את זה בקיפול:

  • גזרו מנייר משולש שווה שוקיים ABC\displaystyle ABC.
  • קפלו אותו כך שהשוק AB\displaystyle AB תשכב בדיוק על השוק AC\displaystyle AC.
  • קו הקיפול יוצא מ-A\displaystyle A ומגיע לאמצע הבסיס, לנקודה D\displaystyle D.
  • B\displaystyle B נופל על C\displaystyle C, והזווית B\displaystyle B מכסה בדיוק את הזווית C\displaystyle C: ∠B=∠C\displaystyle {\angle B}={\angle C}.
  • קו הקיפול AD\displaystyle AD הוא ציר הסימטריה של המשולש: שני החצאים שלו מכסים זה את זה בדיוק.
דוגמה: זוויות במשולש שווה שוקיים

זוויות הבסיס שוות, ולכן זווית אחת של משולש שווה שוקיים מספיקה כדי לחשב את שתי האחרות.

מזווית הראש לזוויות הבסיס. זווית הראש 40∘\displaystyle 40^{\circ}.

  • שתי זוויות הבסיס יחד: 180∘−40∘=140∘\displaystyle {180^{\circ}-40^{\circ}}={140^{\circ}}.
  • הן שוות, ולכן כל אחת מהן 140∘:2=70∘\displaystyle {140^{\circ}:2}={70^{\circ}}.

מזווית בסיס לזווית הראש. זווית בסיס אחת 65∘\displaystyle 65^{\circ}.

  • גם זווית הבסיס השנייה 65∘\displaystyle 65^{\circ}.
  • זווית הראש: 180∘−2⋅65∘=180∘−130∘=50∘\displaystyle {180^{\circ}-2\cdot65^{\circ}}={180^{\circ}-130^{\circ}}={50^{\circ}}.
תרגיל 1

במשולש ABC\displaystyle ABC: AB=AC\displaystyle {AB}={AC}.
חשבו.

א

∠A=80∘\displaystyle {\angle A}={80^{\circ}}. חשבו את ∠B\displaystyle \angle B.

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    ב

    ∠B=35∘\displaystyle {\angle B}={35^{\circ}}. חשבו את ∠A\displaystyle \angle A.

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      ג

      ∠C=50∘\displaystyle {\angle C}={50^{\circ}}. מצאו את ∠B\displaystyle \angle B ואת ∠A\displaystyle \angle A.

      ∠B\displaystyle \angle B

        / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

        / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

        ∠A\displaystyle \angle A

          / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

          / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

          המשולש שווה הצלעות

          במשולש שווה צלעות כל שלוש הזוויות שוות, וכל אחת מהן 60∘\displaystyle 60^{\circ}.

          • משולש שווה צלעות הוא שווה שוקיים מכל צד: לכל זוג של צלעות, הזוויות שמולן הן זוויות בסיס, ולכן הן שוות.
          • שלוש זוויות שוות, וסכומן 180∘\displaystyle 180^{\circ}: כל אחת מהן 180∘:3=60∘\displaystyle {180^{\circ}:3}={60^{\circ}}.
          המשולש ישר הזווית: ניצבים ויתר

          במשולש ישר־זווית ABC\displaystyle ABC הזווית C\displaystyle C ישרה. גם לצלעות שלו יש שמות:

          • הניצבים: שתי הצלעות שיוצרות את הזווית הישרה, AC\displaystyle AC ו-BC\displaystyle BC.
          • היתר: הצלע שמול הזווית הישרה, AB\displaystyle AB. היתר הוא הצלע הארוכה ביותר במשולש.

          שתי הזוויות החדות של משולש ישר־זווית משלימות זו את זו ל-90∘\displaystyle 90^{\circ}: הזווית הישרה לוקחת 90∘\displaystyle 90^{\circ} מתוך 180∘\displaystyle 180^{\circ}, ולשתיים האחרות נשארים 90∘\displaystyle 90^{\circ}.

          α+β\displaystyle \alpha+\beta =\displaystyle = 90∘\displaystyle 90^{\circ}
          תרגיל 2

          חשבו את הזווית החסרה במשולש ישר־זווית.

          א

          במשולש ABC\displaystyle ABC: ∠C=90∘\displaystyle {\angle C}={90^{\circ}}, ∠A=35∘\displaystyle {\angle A}={35^{\circ}}.
          חשבו את ∠B\displaystyle \angle B.

            / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

            / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

            ב

            במשולש KLM\displaystyle KLM: ∠K=90∘\displaystyle {\angle K}={90^{\circ}}, ∠L=61∘\displaystyle {\angle L}={61^{\circ}}.
            כתבו מה הניצבים ומה היתר.
            מצאו את ∠M\displaystyle \angle M.

            ∠M\displaystyle \angle M

              / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

              / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

              המשולש ישר הזווית שווה השוקיים

              במשולש ישר־זווית שווה שוקיים, כל אחת מזוויות הבסיס היא 45∘\displaystyle 45^{\circ}.

              • השוקיים שלו הן שני הניצבים, CA\displaystyle CA ו-CB\displaystyle CB, וזווית הראש היא הזווית הישרה.
              • שתי זוויות הבסיס יחד: 180∘−90∘=90∘\displaystyle {180^{\circ}-90^{\circ}}={90^{\circ}}, וכל אחת מהן 90∘:2=45∘\displaystyle {90^{\circ}:2}={45^{\circ}}.
              • מפית מרובעת שמקפלים לאורך האלכסון שלה נעשית משולש כזה.
              תרגיל 3

              האם יש משולש כזה?
              כתבו כן או לא, ונמקו.

              א

              משולש שווה שוקיים שזווית הבסיס שלו 90∘\displaystyle 90^{\circ}.

              ב

              משולש שווה שוקיים שזווית הראש שלו 100∘\displaystyle 100^{\circ}.

              ג

              משולש ישר־זווית שהוא גם שווה צלעות.

              תרגיל 4

              במשולש ABC\displaystyle ABC: AB=AC\displaystyle {AB}={AC}, ∠B=68∘\displaystyle {\angle B}={68^{\circ}}.
              מצאו את ∠C\displaystyle \angle C ואת ∠A\displaystyle \angle A, ונמקו.

              ∠C\displaystyle \angle C

                / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                ∠A\displaystyle \angle A

                  / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                  / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה