דלג לתוכן

משפטי החפיפה צ.ז.צ ו-ז.צ.ז

משפטי החפיפה צ.ז.צ ו-ז.צ.ז

שלושה איברים במקום שישה

כדי לדעת ששני משולשים חופפים, לא צריך לבדוק את כל ששת הזוגות של איברים מתאימים: יש שלושה איברים שקובעים את המשולש כולו. כל משולש שבונים משלושה איברים כאלה יוצא אותו משולש – ולכן שני משולשים שיש בהם אותם שלושה איברים חופפים.

  • משפט חפיפה אומר אילו שלושה איברים מספיקים.
  • שם המשפט בנוי מהאותיות צ (צלע) ו-ז (זווית), בסדר שבו האיברים נמצאים במשולש.
משפט החפיפה צ.ז.צ

משפט החפיפה צלע, זווית, צלע (צ.ז.צ): אם שתי צלעות והזווית שביניהן במשולש אחד שוות לשתי צלעות ולזווית שביניהן במשולש אחר – המשולשים חופפים.

  • בשרטוט: AB=DE\displaystyle {AB}={DE}, ∠B=∠E\displaystyle {\angle B}={\angle E} ו-BC=EF\displaystyle {BC}={EF}, ולכן △ABC≅△DEF\displaystyle \triangle ABC\cong\triangle DEF.
  • הזווית צריכה להיות בין שתי הצלעות: ∠B\displaystyle \angle B נמצאת בין AB\displaystyle AB ל-BC\displaystyle BC.
  • למה זה מספיק: נבנה את המשולש. משרטטים את ∠B\displaystyle \angle B, ומודדים על השוק האחת את BA\displaystyle BA ועל השנייה את BC\displaystyle BC. כך נקבעו הקודקודים A\displaystyle A ו-C\displaystyle C, ויש רק קטע אחד שמחבר אותם – לא נשארה שום בחירה.
משפט החפיפה ז.צ.ז
ידועות שתי זוויות, אבל הצלע אינה ביניהן? הזווית השלישית ידועה גם היא, כי סכום הזוויות במשולש הוא 180∘\displaystyle 180^{\circ} – ועכשיו הצלע נמצאת בין שתי זוויות ידועות.

משפט החפיפה זווית, צלע, זווית (ז.צ.ז): אם צלע ושתי הזוויות שלידה במשולש אחד שוות לצלע ולשתי הזוויות שלידה במשולש אחר – המשולשים חופפים.

  • בשרטוט: ∠B=∠E\displaystyle {\angle B}={\angle E}, BC=EF\displaystyle {BC}={EF} ו-∠C=∠F\displaystyle {\angle C}={\angle F}, ולכן △ABC≅△DEF\displaystyle \triangle ABC\cong\triangle DEF.
  • למה זה מספיק: משרטטים את BC\displaystyle BC, ובשני הקצוות שלו את שתי הזוויות. השוק שיוצאת מ-B\displaystyle B והשוק שיוצאת מ-C\displaystyle C נפגשות בנקודה אחת בלבד – הקודקוד A\displaystyle A.
דוגמה: הוכחת חפיפה

הקטעים AB\displaystyle AB ו-CD\displaystyle CD נחתכים בנקודה O\displaystyle O.
O\displaystyle O אמצע AB\displaystyle AB, ו-O\displaystyle O אמצע CD\displaystyle CD.
צריך להוכיח: △AOC≅△BOD\displaystyle \triangle AOC\cong\triangle BOD.

בהוכחה שלפניכם נמצא במשולשים AOC\displaystyle AOC ו-BOD\displaystyle BOD שתי צלעות שוות, ואת הזווית שביניהן – הזוויות ב-O\displaystyle O הן זוויות קודקודיות:

טענהנימוק
1AO=BO\displaystyle {AO}={BO}נתון (O\displaystyle O אמצע AB\displaystyle AB)
2CO=DO\displaystyle {CO}={DO}נתון (O\displaystyle O אמצע CD\displaystyle CD)
3∠AOC=∠BOD\displaystyle {\angle AOC}={\angle BOD}זוויות קודקודיות
4△AOC≅△BOD\displaystyle \triangle AOC\cong\triangle BOD(1), (2), (3); לפי משפט החפיפה צ.ז.צ
איברים שווים בלי נתון

בהוכחה יש איברים שווים שלא כתובים בנתונים, ומוצאים אותם בשרטוט:

  • צלע משותפת – צלע של שני המשולשים: היא שווה לעצמה, AC=AC\displaystyle {AC}={AC}.
  • זוויות קודקודיות – הן שוות.
  • זוויות מתחלפות או מתאימות בין ישרים מקבילים – הן שוות.
תרגיל 1

המשולשים חופפים. כתבו את החפיפה בסדר הנכון, ואת משפט החפיפה.

א
ב
ג

במשולשים ABC\displaystyle ABC ו-DEF\displaystyle DEF:
∠A=∠D=50∘\displaystyle {\angle A}={\angle D}={50^{\circ}}, ∠B=∠E=70∘\displaystyle {\angle B}={\angle E}={70^{\circ}}.
BC=EF\displaystyle {BC}={EF}.

תרגיל 2

D\displaystyle D נקודה על הצלע BC\displaystyle BC של המשולש ABC\displaystyle ABC.
AD\displaystyle AD חוצה את הזווית A\displaystyle A: ∠BAD=∠CAD\displaystyle {\angle BAD}={\angle CAD}.
AD⊥BC\displaystyle AD\perp BC.
הוכיחו: △ABD≅△ACD\displaystyle \triangle ABD\cong\triangle ACD.

תרגיל 3

במרובע ABCD\displaystyle ABCD: AB∥CD\displaystyle AB\parallel CD, ו-AB=CD\displaystyle {AB}={CD}.
AC\displaystyle AC אלכסון.
הוכיחו: △ABC≅△CDA\displaystyle \triangle ABC\cong\triangle CDA.