דלג לתוכן

המקבילית: הגדרה ותכונות

המקבילית: הגדרה ותכונות

הגדרת המקבילית
צלעות נגדיות: שתי צלעות שאין להן קודקוד משותף.

הגדרה: מקבילית היא מרובע שבו כל שתי צלעות נגדיות מקבילות.

  • את קודקודי המרובע כותבים לפי הסדר, מסביב: A\displaystyle A, B\displaystyle B, C\displaystyle C ו-D\displaystyle D.
  • במקבילית ABCD\displaystyle ABCD שני זוגות של צלעות מקבילות: AB∥DC\displaystyle AB\parallel DC ו-AD∥BC\displaystyle AD\parallel BC.
תכונות המקבילית
זוויות סמוכות: שתי זוויות שליד אותה צלע, כמו ∠A\displaystyle \angle A ו-∠B\displaystyle \angle B שליד AB\displaystyle AB.

משפט: במקבילית ABCD\displaystyle ABCD:

  • הצלעות הנגדיות שוות: AB=DC\displaystyle {AB}={DC} ו-AD=BC\displaystyle {AD}={BC};
  • הזוויות הנגדיות שוות: ∠A=∠C\displaystyle {\angle A}={\angle C} ו-∠B=∠D\displaystyle {\angle B}={\angle D};
  • סכום שתי זוויות סמוכות הוא 180∘\displaystyle 180^{\circ}, למשל ∠A+∠B=180∘\displaystyle {\angle A+\angle B}={180^{\circ}} – הן זוויות חד־צדדיות בין הישרים המקבילים AD\displaystyle AD ו-BC\displaystyle BC;
  • האלכסונים חוצים זה את זה: הנקודה שבה הם נחתכים היא אמצע של כל אחד מהם.
הוכחה: הצלעות והזוויות הנגדיות

נתון: ABCD\displaystyle ABCD מקבילית.
צריך להוכיח: AB=CD\displaystyle {AB}={CD}, BC=DA\displaystyle {BC}={DA}, וגם ∠ABC=∠CDA\displaystyle {\angle ABC}={\angle CDA} ו-∠DAB=∠BCD\displaystyle {\angle DAB}={\angle BCD}.

בהוכחה שלפניכם נעביר את האלכסון AC\displaystyle AC, שמחלק את המקבילית לשני משולשים, ונוכיח שהם חופפים:

טענהנימוק
1AB∥DC\displaystyle AB\parallel DCנתון (ABCD\displaystyle ABCD מקבילית)
2∠BAC=∠DCA\displaystyle {\angle BAC}={\angle DCA}(1); זוויות מתחלפות בין ישרים מקבילים שוות
3AD∥BC\displaystyle AD\parallel BCנתון (ABCD\displaystyle ABCD מקבילית)
4∠BCA=∠DAC\displaystyle {\angle BCA}={\angle DAC}(3); זוויות מתחלפות בין ישרים מקבילים שוות
5AC=CA\displaystyle {AC}={CA}צלע משותפת
6△ABC≅△CDA\displaystyle \triangle ABC\cong\triangle CDA(2), (4), (5); לפי משפט החפיפה ז.צ.ז
7AB=CD\displaystyle {AB}={CD}(6); במשולשים חופפים, מול זוויות שוות צלעות שוות
8BC=DA\displaystyle {BC}={DA}(6); במשולשים חופפים, מול זוויות שוות צלעות שוות
9∠ABC=∠CDA\displaystyle {\angle ABC}={\angle CDA}(6); במשולשים חופפים, מול צלעות שוות זוויות שוות
10∠DAB=∠BCD\displaystyle {\angle DAB}={\angle BCD}(2), (4); כל אחת מהן היא סכום של שתי זוויות שוות
הוכחה: האלכסונים

נתון: ABCD\displaystyle ABCD מקבילית, והאלכסונים שלה נחתכים בנקודה O\displaystyle O.
צריך להוכיח: AO=CO\displaystyle {AO}={CO} ו-BO=DO\displaystyle {BO}={DO}.

בהוכחה שלפניכם נוכיח שהמשולשים AOB\displaystyle AOB ו-COD\displaystyle COD חופפים, ונשתמש כבר בתכונה הקודמת: הצלעות הנגדיות שוות.

טענהנימוק
1AB∥DC\displaystyle AB\parallel DCנתון (ABCD\displaystyle ABCD מקבילית)
2∠OAB=∠OCD\displaystyle {\angle OAB}={\angle OCD}(1); זוויות מתחלפות בין ישרים מקבילים שוות
3∠OBA=∠ODC\displaystyle {\angle OBA}={\angle ODC}(1); זוויות מתחלפות בין ישרים מקבילים שוות
4AB=CD\displaystyle {AB}={CD}במקבילית הצלעות הנגדיות שוות
5△AOB≅△COD\displaystyle \triangle AOB\cong\triangle COD(2), (3), (4); לפי משפט החפיפה ז.צ.ז
6AO=CO\displaystyle {AO}={CO}(5); במשולשים חופפים, מול זוויות שוות צלעות שוות
7BO=DO\displaystyle {BO}={DO}(5); במשולשים חופפים, מול זוויות שוות צלעות שוות
חישוב זוויות וקטעים

במקבילית ABCD\displaystyle ABCD נתון: ∠A=60∘\displaystyle {\angle A}={60^{\circ}}, AB=8\displaystyle {AB}={8} ו-BC=7\displaystyle {BC}={7}.
האלכסון AC\displaystyle AC הוא 13\displaystyle 13.

  • ∠B=180∘−60∘=120∘\displaystyle {\angle B}={180^{\circ}-60^{\circ}}={120^{\circ}}, כי סכום זוויות סמוכות הוא 180∘\displaystyle 180^{\circ};
  • ∠C=∠A=60∘\displaystyle {\angle C}={\angle A}={60^{\circ}} ו-∠D=∠B=120∘\displaystyle {\angle D}={\angle B}={120^{\circ}}, כי הזוויות הנגדיות שוות;
  • CD=AB=8\displaystyle {CD}={AB}={8} ו-AD=BC=7\displaystyle {AD}={BC}={7}, ולכן ההיקף הוא 2⋅(8+7)=30\displaystyle {2\cdot(8+7)}={30};
  • האלכסונים חוצים זה את זה בנקודה O\displaystyle O, ולכן AO=OC=6.5\displaystyle {AO}={OC}={6.5}.
מקבילית במערכת צירים

הנקודות A\displaystyle A, B\displaystyle B, C\displaystyle C ו-D\displaystyle D הן קודקודי המרובע ABCD\displaystyle ABCD.
הוא מקבילית, לפי ההגדרה:

  • AB\displaystyle AB ו-DC\displaystyle DC אופקיות: לכל נקודה על AB\displaystyle AB שיעור ה-y\displaystyle y הוא 1\displaystyle 1, ועל DC\displaystyle DC הוא 4\displaystyle 4. לכן AB∥DC\displaystyle AB\parallel DC.
  • מ-A\displaystyle A ל-D\displaystyle D זזים 2\displaystyle 2 ימינה ו-3\displaystyle 3 למעלה, וגם מ-B\displaystyle B ל-C\displaystyle C. לשני הקטעים אותו שיפוע, 32\displaystyle \frac{3}{2}, ולכן AD∥BC\displaystyle AD\parallel BC.

את אורך הצלע AD\displaystyle AD מוצאים לפי משפט פיתגורס: AD=22+32=13\displaystyle {AD}={\sqrt{2^2+3^2}}={\sqrt{13}}. גם BC=13\displaystyle {BC}={\sqrt{13}}, כמו שהתכונה אומרת.

תרגיל 1

ABCD\displaystyle ABCD מקבילית.
חשבו.

א

∠A=65∘\displaystyle {\angle A}={65^{\circ}}.
מצאו את שאר הזוויות של המקבילית.

∠B\displaystyle \angle B

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

    ∠C\displaystyle \angle C

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

      ∠D\displaystyle \angle D

        / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

        / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

        ב

        הזווית A\displaystyle A גדולה פי שניים מהזווית B\displaystyle B.
        מצאו את שתי הזוויות.

        ∠A\displaystyle \angle A

          / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

          / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

          ∠B\displaystyle \angle B

            / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

            / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

            ג

            היקף המקבילית הוא 30\displaystyle 30, ו-AB=9\displaystyle {AB}={9}.
            מצאו את BC\displaystyle BC.

              / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

              / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

              תרגיל 2

              האלכסונים של המקבילית ABCD\displaystyle ABCD נחתכים בנקודה O\displaystyle O.
              נתון: AC=14\displaystyle {AC}={14}, BD=10\displaystyle {BD}={10} ו-AB=8\displaystyle {AB}={8}.
              מה ההיקף של המשולש AOB\displaystyle AOB?

                / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                תרגיל 3

                הנקודות A\displaystyle A, B\displaystyle B ו-C\displaystyle C הן שלושה קודקודים של המקבילית ABCD\displaystyle ABCD.

                א

                מצאו את הקודקוד D\displaystyle D, ונמקו.

                ב

                חשבו את אורך הצלע BC\displaystyle BC ואת היקף המקבילית.

                BC\displaystyle BC

                  / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                  / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                  היקף

                    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – בדיקה ושורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                    / – קו שבר · Tab או החצים – בין המונה למכנה, ואחר כך פתק מעל או מתחת · Enter – שורה חדשה · * – כפל · ^ – חזקה, ↓ – סוף החזקה

                    תרגיל 4

                    ABCD\displaystyle ABCD מקבילית, ו-BD\displaystyle BD אלכסון שלה.
                    מהקודקודים A\displaystyle A ו-C\displaystyle C מורידים אנכים לאלכסון: AE⊥BD\displaystyle AE\perp BD ו-CF⊥BD\displaystyle CF\perp BD.
                    הוכיחו: AE=CF\displaystyle {AE}={CF}.

                    תרגיל 5

                    ABCD\displaystyle ABCD מקבילית.
                    הנקודה E\displaystyle E על הצלע AB\displaystyle AB, והנקודה F\displaystyle F על הצלע CD\displaystyle CD, כך ש-AE=CF\displaystyle {AE}={CF}.
                    הוכיחו: DE=BF\displaystyle {DE}={BF}.